בדיוק לפני שנה פירסמתי את הפוסט הראשון של הבלוג!
הייתי אז במצב דיי דומה לזה של היום: לקראת החלמה מפציעה, קצת חסר מוטיבציה, מזג אוויר שלא תמיד מאפשר לרוץ אבל איזו שנה עברתי מאז!
שידרגתי את יכולת הריצה שלי ב 200 אחוז לפחות, היכרתי אימונים חדשים, התחלתי לשחות באופן קבוע, שברתי שיא בחצי מרתון, רצתי מרתון ראשון בפחות מ4 שעות! והכרתי אנשים מדהימים!
למרות שלא תמיד היה קל היה שווה! תודה לכל האנשים שבזכותם הכל קרה.
היום יצאתי לרוץ 21 ק"מ בקצב קל. התלבטתי רבות האם לצאת קצת בגלל מזג האוויר אך בעיקר בגלל הכאבים ברגליים. אתמול בערב לא הרגשתי כאבים ולכן החלטתי לנסות לרוץ. כשיצאתי ב5:40 מביתי ירד קצת גשם וכמעט ולא נסעתי אבל אמרתי לעצמי שאם כבר קמתי והתלבשתי בוא נבדוק מה המצב בנמל. התייצבתי ב6 בנמל תל אביב ונפגשתי עם חברי הקייטנה אייל, יואב וטל. אייל ויואב מתאמנים למרתון טבריה וטל מתאמנת גם לאולטרא מרתון 70 ק"מ ממודיעין לירושלים.
בנמל היו רוחות חזקות מאד אז רצנו לכוון גני יהושוע שם היה רגוע מאד ומזג האוויר היה מושלם לריצה. הקפדתי לרוץ בקצב הנכון ולא לרוץ מהר מידי כמו שעשיתי כבר פעמיים לאחרונה. בדרך דיברתי עם יואב וטל והיה נחמד מאד. יחסית לשעה ולקרבה למרתון הפארק היה ריק מרצים וכשאני חושב על זה גם מרוכבי אופניים. הסתובבנו לאחר כ6 ק"מ וחזרנו לכוון הנמל. באזור הנמל אני ואייל התקדמנו קצת ואיבדנו את טל ויואב. (טל סיימה לרוץ ונסעה לביתה). המשכתי עם אייל על הטיילת דרומה עד הדולפינריום. ניהלנו שיחות מאד מעניינות ולא הרגשתי את המרחק.
ההבדל בין לרוץ לבד ולרוץ עם מישהו או בקבוצה הוא מדהים. בדרך חלפנו על פני חברים אחרים בקייטנה שרצו מרחקים שונים. כל הכבוד להם. כשסיימנו הוחלט שבגלל הקור ניפגש בארומה במקום הפריסה הרגילה. אני נסעתי לביתי מפני שהילדים היו לבד (אשתי יצאה להליכה).
בסיום הריצה הרגליים כמעט ולא כאבו! זה סימן ממש טוב ואות שאכן המדרסים היו הבעייה.
אז שתיהיה לכולנו שנה מדהימה ושבת שלום!