היום שוב יצאתי לרכיבה. בגלל השבת והחורף התפנקתי לי ויצאתי ב7:30. התלבשתי טוב בכמה שכבות, כובע על הראש מתחת לקסדה וקדימה לדרך. המסלול היה דומה לזה של הרכיבה הראשונה. יציאה מהשכונה שלי פנייה לכוון קריית אונו משם דרך הבקו"ם לסביון ואחר כך לדרך לוד. משם תכננתי לנסוע לפארק בגין ואולי גם לקפוץ כהרגלי לפארק אריאל שרון תלוי כמה זמן יקח לי להגיע לפארק בגין.
למרות שכבר רכבתי מספר פעמים אני עדיין צריך לעבוד על התזמון בהחלפת ההילוכים. לפעמים אני מחליף מאוחר מידי או מוקדם מידי בעיקר בעליות ואז או שמתבזבזת התנופה או שצריך לעבוד יותר מידי קשה. לא נורא כל עוד השרירים עובדים אני מרוצה. הרכיבה עושה טוב לרגליים שלי. אני מרגיש שאני מפעיל שרירים שלא תמיד עובדים בריצה בייחוד כל מיני שרירים מסביב לפיקה של הברך וזה מצויין עבור הפציעה שלי.
לפני שיצאתי לרכב הסתכלתי מחלונות הדירה שלי ונגלה בפניי מחזה מעניין במערב היו עננים אפורים ובמזרח שמש. אמרתי לעצמי שארכב מזרחה ואקווה לטוב. ההתחלה של הרכיבה הייתה קצת מעצבנת. איך שהתחלתי לרכב התחיל לרדת זרזיף של גשם טורדני. לא כזה שהייתי מפסיק ריצה בגללו – עובדה רצתי 42 ק"מ בגשם שכזה, אך ברכיבה זה קצת יותר קשה בגלל המהירות והצורך לשים קצת יותר לב מה קורה בדרך. שמתי לב שהעננים נעו מזרחה ולכן כרגע מעליי היה אפור ובמערב היה דיי נקי מעננים. למזלי בדיוק הגעתי לדרך לוד ועליה נסעתי מזרחה. לאחר כ 20 דקות רכיבה הגעתי לאזור שמשי. ממש לפני שנכנסתי לפארק בגין.
נכנסתי לפארק בגין שנראה ממש נחמד. יש שם דשא, מסלול רכיבה והליכה/ ריצה. מתקני כושר, אגם לא קטן שבו כל מיני רמפות כנראה לסקי מים וגם מתחם קטן ובו כל מיני חיות. יש פינות מנוחה ותצפית. המקום נראה קצת פחות מטופח מהפארק הלאומי אבל עדיין נחמד מאד חוץ מזה שמשום מה הרבה אנשים שם הולכים במסלול של האופניים… רכבתי במסלול החיצוני ביותר שגם מוביל לספורטק דרום. רכבתי על שביל האופניים שלפתע שמתי לב שהצדדים של האופניים וההולכי רגל התחלפו כך באמצע המסלול… מזכיר קצת את גני יהושוע. בספורטק דרום היו הרבה אנשים ששיחקו טניס. נראה כאילו פתאום באמצע איזו שכונה לא הכי יוקרתית תקעו מלא מגרשי טניס וספורט.
השמים היו נקיים מעננים והשמש התחילה לחמם. עצרתי כדי לשתות קצת ושמתי לב שעברו רק 50 דקות מתחילת הרכיבה ואפילו אם אעשה את כל הדרך חזרה עדיין לא אגיע לשעתיים ולכן החלטתי לרכב שוב לפארק אריאל שרון. רכבתי לפארק שבו חלק מהשבילים היו בוציים בגלל הגשם. בהתחלה זה לא היה נורא אבל לאט לאט שמתי לב שהבוץ נערם בהילוכים, בגלגלים, בברקסים. בגלל שהיה לי הרבה זמן לשרוף החלטתי לנצל אותו שוב למדידות. החלטתי למדוד מה המרחק המדויק של הסיבוב מהברזייה היחידה שיש שם באזור המשרדים, הקפה של הכביש וחזרה לברזייה. ידעתי שזה בערך 5 ק"מ אבל רציתי לוודא. רכבתי בין הרבה אנשים שטיילו עם הכלבים שלהם, רצים וגם עוד רוכבי אופניים. היה שם זוג רוכבי אופניים יותר מבוגרים שממש הרגיזו אותי. הם רכבו בסבבה ובכייף ודיברו ואני שקרעתי את התחת השגתי אותם בקושי!!!
המרחק של הסיבוב יצא 5700 מ' זה טוב בשביל להתאמן בשתייה כל 5-6 ק"מ כמו בתחרויות. בשלב מסויים בגלל כמות הבוץ נתקעו לי הפדלים. הוצאתי קצת בוץ והמשכתי. אחר כך חתיכות בוץ התחילו לעוף מהגלגלים גבוה באוויר והרגשתי כאילו אני רוכב בתוך סערה של חתיכות בוץ מעופפות. בוץ אפילו הגיע למשקפי השמש שלי. זה מאד הצחיק אותי.
לאחר כשעה וארבעים מתחילת הרכיבה כשהשרירים כבר התחילו להתעייף יצאתי מפארק אריאל שרון בדרך הבייתה. עברתי בפארק הלאומי שגם היה מלא באנשים בפעילויות שונות. הדרך חזרה עברה במחלף אלוף שדה שם יש טיפה עלייה. השרירים התחילו טיפה לשרוף מהמאמץ אבל ככה הם יתחזקו. לאחר שעתיים רכיבה הגעתי לבניין שלי. ירדתי מהאופניים ואז הבנתי שכל התיק שלי וכנראה גם הגב מלאים בבוץ מהגלגל האחורי. מזל שלא ראיתי את זה עד עכשיו. כמובן שמכל הימים בשבוע דווקא ביום שאני מלא בוץ אשתי החליטה לנקות את הבית. אם זה היה תלוי בה הייתי מתפשט במסדרון של הקומה מחוץ לדלת…
לסיכום הייתה רכיבה מעניינת, מאתגרת עם מזג אויר קצת מעצבן בהתחלה. סה"כ רכבתי כמעט 40 ק"מ!!! שיא מרחק חדש!
שיהיה שבוע טוב חברים!