היום הייתה ריצה קשה! מאד כאב לי בחלק התחתון של הרגל. הפציעה "החדשה" בדרך כלל כואב לי בתחילת הריצה ולאט לאט זה עובר היום זה לא קרה.
הסופ"ש היה קצת עמוס ויתכן מאד שזה השפיע. יום שישי שיחקתי כדורעף חופים עם חברים בשבת רצתי עם הקייטנה ובקצב דיי חזק. בשבת בלילה לא ישנתי טוב. הריצה שכללה 3 ק"מ בקצב קל, 6 ק"מ בקצב המרתון ואז 3 ק"מ בקצב קל לשחרור. ריצה שאמורה להיות קלילה הפכה לסיוט. כאמור ההתחלה הייתה קשה ואז עשיתי חימום חשבתי שהמצב ישתפר אבל זה לא קרה. את ריצת החימום רצתי לפארק ישירות. בתחילה חשבתי אולי לרוץ בדרך הארוכה כדי "לגנוב" 2 ק"מ בקצב המרתון בדרך לפארק. לבסוף החלטתי לרוץ ישירות לפארק ואז לעשות 2 סיבובים בפארק ולחזור הביתה.
כשהגעתי לפארק הרחתי ריח של עשן. בתחילה חשבתי שיש איזו שריפה של זבל או משהו כזה ואז שמתי לב שיש שני אנשים שעושים מנגל! בשעה 5:30 בבוקר! מטורף. בגלל העשן החלטתי לעשות חצי סיבוב בפארק ואז לצאת לכוון פארק אריאל שרון. ידעתי שיש מצב שלא אגיע ממש לתוך הפארק אבל היה לי חשוב לצאת מהעשן וגם מהברזיות. לא היה לי קל ביחוד פסיכולוגית. נסיתי לחשוב על דברים אחרים אבל הכאב כל הזמן חזר והזכיר לי שהוא קיים.
רצתי מחוץ לפארק הלאומי והגעתי לפארק אריאל שרון. חשבתי לרוץ לברזיה אבל ראיתי שלידה נמצא רכב של אנשי הפארק. בפעם הקודמת הם לא אהבו את זה שהייתי ליד הברזיה ולכן המשכתי לתוך הפארק. כשהגעתי ל3 ק"מ הסתובבתי וחזרתי לכוון הפארק הלאומי. בגדול 6 ק"מ זה סיבוב שאני לא אמור לעצור במהלכו. הפעם בגלל הכאב עצרתי פעמיים. כשסיימתי את 6 הק"מ בקצב המרתון ונשארו לי 3 ק"מ שחרור שקלתי אולי ללכת אותם. מכוון שלא הייתה לי סבלנות ללכת לאט רצתי בריצה קלה. אמנם הכאב קצת נרגע אבל עדיין היה קיים.
שמחתי מאד שיש לי היום טיפול אצל לירן ואפילו לא יהיה לי אכפת אם יעשה לי דיקור העיקר שזה יעזור לי עם הכאב החדש.
מקווה שהפוסט הבא יהיה יותר אוטפימי.
יום טוב