היום נפגשתי עם אודליה, חוה, שרית ונדב ורצנו לתפארת מדינת ישראל!
נפגשנו בפארק הוד השרון שזהו פארק יפייפה מתחת להר הזבל הידוע. התכנון היה לרוץ 10 ק"מ קלילים על הנתיב של ירקון מזרח (חלק משביל ישראל).
כשהגעתי חווה כבר הגיעה. ראיתי שהיא בלי שלוקר אז אמרתי לעצמי שגם אני אשאיר את שלי ברכב. שתיתי קצת ויצאתי מהרכב. ניגשתי לחווה והמתנו לשאר.
איך ששרית יצאה מהרכב הבנתי שיהיה מעניין היום! השאלה הראשונה שלה הייתה- מי יודע להפעיל את go back home בשעון? (זאת תכונה בשעון שהוא מראה לך את הדרך חזרה לנקודת המוצא של הריצה) לא הבנתי למה היא צריכה את זה? מה היא מתכוונת לנטוש אותנו ולתת לנו לחזור להתחלה לבד??? חוה גילתה שיש לה את זה בשעון (גם לי יש אבל לא טרחתי ללמוד איך זה עובד). צילומים (כי אם לא צילמת לא רצת) ויצאנו לדרך.
עשינו סיבוב מסביב לפארק ונכנסנו לכוון השטח. לא היינו ממש סגורים לאן לרוץ אבל ראינו שביל ולשרית זה נראה הכוון אז רצנו. הצעתי שנקח את כל הפניות שמאלה ואז בחזרה ניקח את כל הפניות ימינה… בהתחלה זה עבד אבל בשלב מסויים היתה רק פניה ימינה אז פנינו. בליבי קיויתי מאד שנזכור איך לחזור… שמחתי מאד לרוץ עם החבורה כי אני מאד אוהב את אודליה וחווה. אודליה היא פצצת אנרגיה, תמיד שמחה וכייפית. חווה יותר מאופקת אבל ממש כייף לדבר איתה ויש לה רעיונות ממש טובים! שרית רצה ממש חזקה ומלאת התלהבות ואת נדב הכרתי היום והוא בחור על הכייפק!
הגענו לשביל שרץ במקביל לנחל הירקון והיה ממש כייף. השביל עובר בתוך קני סוף שיוצרים מן מנהרות טבעיות וזה ממש יפה וגם מוצל. לפתע הגענו לשלולית ענקית שהתפרסה לכל רוחב השביל ובשוליה היה הרבה בוץ. דבר ראשון הצטלמנו!
הבנות עברו בעוד אני ונדב חיפשנו אבנים להניח על הבוץ (כמו שני נקניקים) . מצאנו כמה ואז עברנו. המשכנו לרוץ ליד פרדסים ושדות חיטה והיה סבבה. עברנו כבר 5 ק"מ והגיע הזמן להסתובב אבל אודליה רצתה להגיע למקום מקסים שהיא מכירה והיה אמור להיות קרוב אז המשכנו עוד ק"מ. לא הגענו למקום הרצוי. אז עצרנו והצטלמנו! שתינו שלוק מהבקבוקון הקטן שאודליה הביאה (זאת היתה טעות לא להביא מים).
למרות הרצון למצוא את הנקודה הקסומה החלטנו לחזור. חוה הפעילה את החזרה להתחלה בשעון ויצאנו. כשהגענו לאחד הפרדסים החלטנו לטעום מהתפוזים. עצרנו ושוב הצטלמנו!
קטפנו כמה תפוזים והם היו ממש טעימים ומרעננים. המשכנו לרוץ. באחת הפניות ראינו לוח עץ ארוך. מיד נדב אמר מצאתי את הגשר שאיתו נחצה את השלולית. הרמנו את הלוח וסחבנו אותו כמו שסוחבים אלונקה על הכתף ורצנו . כמובן שגם את זה צילמנו! כשהגענו לשלולית הנחנו את הקרש, יצרנו גשר ואז עברנו אחד אחד. כמובן שכל אחד זכה לבוק!
שמחים ומרוצים שהפעם פחות התלכלכנו המשכנו חזרה. כשהגענו לאחת ממנהרות קני הסוף שוב עצרנו והצטלמנו! לאחר מספר פוזות המשכנו לרוץ עד לפארק. שם נחשו מה עשינו??? שוב הצטלמנו בכמה פוזות!
לסיכום היתה ריצה ממש כייפית עם אנשים טובים, חוויות, מזג אויר טוב, מרחק סביר של 11 ומשהו ק"מ ומלאאאאאאאאא תמונות!
שיהיה יום עצמאות שמח!