היום רצתי בחצי מרתון תל אביב. ואיזו ריצה מדהימה זאת הייתה! אני עדיין בשוק ולא מאמין שהייתה לי ריצה טובה כל כך אחרי הימים האחרונים. להזכירכם ביום שני רצתי מהר מאד ואז חזרו לי הכאבים מהפציעה ברמה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן. ברביעי רכבתי במקום לרוץ. בימים האחרונים הסתובבתי עם כאבים.
אתמול בערב דיברתי עם אלעד המאמן שלי וסיכמנו שארוץ איך שהרגל תרגיש ואם כואב אפשר אפילו להגיע למצב של להפסיק את הריצה. לפני הריצה כל כך דאגתי שלקחתי 2 כדורי נורופן. אחרי לבטים רבים החלטתי לרוץ עם טייץ ארוך כי אמנם עכשיו יום מקסים אבל ב6:15 בבוקר היו 9-11 מעלות וזה קר! רצתי עם חולצה שקניתי דיי מזמן ואמורה להיות חולצת התחרויות שלי. חיפשתי הרבה זמן עד שמצאתי חולצה בצבעי כחול לבן ואני הולך להדפיס עליה את שמי ודגל ישראל.
הרבה זמן לא היו לי פרפרים בבטן כמו לפני הריצה הזאת כי מעולם לא הייתי בפציעה כזאת כואבת. אפילו אשתי אמרה לי אתמול בערב כשהכנתי את הציוד "אתה רץ כל יומיים חצי מרתון אז מה אתה כל כך מתרגש?" הסברתי לה שזאת תחרות וזה משהו אחר. נסענו 3 חברים מאפעל. אלון, טלי ואני. לאלון זה היה החצי מרתון הראשון ולטלי זה החצי הראשון בכביש (הראשון בכלל היה בסובב עמק). אז היתה הרבה התרגשות ברכב. הגענו לאזור הכינוס ונפגשנו עם שאר חברי הקייטנה. היה כייף לפגוש חברים. אלון ואני יצאנו לחימום קצר. איחולי הצלחה וקדימה לזינוק.
הפעם נראה לי שהיו פחות רצים במקצה שלי מכוון שהייתי יחסית קרוב לשער הזינוק. חיפשתי את מכתיב הקצב של ה1:50 (שעה וחמישים דקות) כדי להצמד אליו ואז לפרוץ קדימה (אם אצליח להתמיד) לקראת הסוף. זיהיתי את הבלון שלו מרחוק והתכוונתי להתקרב לאט לאט. ברכה של ראש העיר וקדימה מזנקים! רץ בקצב 5:00 קצת מהר אבל חייב לברוח מהצפיפות וגם מנסה לנצל את העובדה שהגוף עוד מלא אנרגיה. ברך שמאל מעט כואבת אבל לא נורא. מתייצב על קצב 5:02 וממשיך קדימה כדי להצמד למכתיב הקצב. אני ממש מתקרב ואז נופלת לי חבילה של סוכריות אנרגיה! אני חוזר אחורה כדי להביא אותה ושוב חוזר למרדף. בק"מ השלישי יש תחנת מים עוצר לשניות כדי לשתות וממשיך ומיד לאחר מכן מגיע למכתיב הקצב כדי לראות שזאת מכתיבת קצב! כל הכבוד לה!
אנחנו כמעט בק"מ הרביעי ואני במהירות ממוצעת של 5:02 דקות לק"מ. זה מהיר יחסית למה שאמור להיות (5:10). הברך עדיין קצת כואבת אבל לא נורא. אנשים מסביב למכתיבת הקצב אומרים לה שהיא רצה קצת מהר וזה ישרוף את האנשים שסומכים עליה. היא אומרת שאצלה בשעון הקצב בסדר. נשארתי איתה עוד קצת ואז המשכתי קדימה יודע שאם אני לפניה אני במצב טוב.
עובר עוד ק"מ ועוד אחד מצד אחד הכאבים מתפוגגים ומצד שני אני פולני ורק מחפש סיבה להפסיק. אני עדיין בקצב 5:02 והכל טוב. חשבתי על זה שלמרות שרצתי כבר כ8 חצאי מרתון זה מדהים איך בכל ריצה יש לי את אותה רוטינה- מפחד ודואג- קשה לי- מחפש סיבה לפרוש- מתגבר -מסיים בתוצאה יפה. אז הפעם בגלל שהסוף כבר ידוע מראש החלטתי להגיע כמה שיותר מהר לחלק של המתגבר. בק"מ ה10 זה הגיע (בפעם הקודמת באזור הק"מ ה15). אמרתי לעצמי שעברתי כמעט חצי דרך. יש עליה אחד ארוכה עד דיזנגוף ועוד אחת על גשר רוקח וזהו אז קדימה לעסק!
והעסק עבד! המשכתי על הקצב הזה עד הסיום! אמנם פתאום גם דיזנגוף נראה במגמת עליה אבל זה היה רק בכאילו וכשמגיעים לאבן גבירול זה ממש כבר הסוף!
ביאס אותי שכמעט ולא ראו אנשים מעודדים ברחובות. בערים אחרות בעולם כל התושבים יוצאים ומעודדים ולוקחים חלק במסיבה הזאת. נכון יש נסיבות מקילות- זה ביום שיש ולא בשבת כמו בחו"ל (ראשון), זה מוקדם בבוקר ולא ב9-10 כמו בחו"ל אבל עדיין יכלו להיות יותר מעודדים. אז לאלו שעודדו בייחוד למשפחה החמודה שעמדה עם שלט תוצרת בית "כל הכבוד לרצי המרתון" תודה רבה! העידוד שלכם עזר מאד!
מנסיון העבר ידעתי שכאשר עולים חזרה על רוקח זה כ3 ק"מ מהסוף. זה ממש קרוב לסיום אבל יש 2 בעיות. הראשונה היא שצריך לעלות שוב על גשר רוקח. השנייה שאת שער הסיום מסתיר המחלף ואז זה מרגיש כאילו הוא לא מגיע וזה יכול לשבור מנטלית. בק"מ ה18 וקצת אני מנסה לקחת סוכריית אנרגיה ופשוט לא מסוגל ללעוס אז אני יורק אותה. אני מתלבט האם לשתות או לא ומחליט רק להרטיב את הראש. אני משדר לעצמי לא להגביר עד שרואה את השער ממש ולא את המחלף בטעות כי אז לא ישאר לי כוח עד לשער הסיום.
1 ק"מ לסוף אני מסתכל בפעם הראשונה בזמן (ולא בקצב) ורואה שאני ב1:41! יש לי עוד כ5 דקות ריצה וזהו! אני לא מאמין שרצתי חצי מרתון שלם בקצב 5:02 עם פציעה ברגל!!! 500 מ' לסוף מנסה להגביר והגוף לא מצליח. זה סימן שבאמת השקעתי כי בדרך כלל יש לי סיומת חזקה. עובר את הקו בהרמת ידיים ושאגת ניצחון רואה בשעון הכללי 1:48:20 (תוצאה מרגע ההזנקה- לא התוצאה שלי) זאת אומרת ששברתי את השיא שלי!
כרגע תוצאה לא סופית 1:47:14 – מחכה לתוצאה הסופית!
אני כולי בהיי, לא מאמין! הגוף שלנו מכונה מופלאה!
שבת שלום חברים יקרים!