היום באימון של קבוצת הריצה של העבודה עשינו אימון עליות קצר אבל עבה. יצאנו להחניון של הגולפיטק בפארק הירקון ורצנו כ 3 ק"מ חימום עד לעלייה נחמדה ליד האוניברסיטה. אני מכיר את העלייה מקורס המאמנים שבו גם רצנו אותה. זאת הייתה הריצה הראשונה הרצינית עם שעון הריצה החדש שלי שגם מודד דופק! לצערי לא הבאתי אותו לריצה לבדיקת סח"ח בקורס אבל אימון עליות זה גם טוב לבדוק את הדופק.
התחלנו בעלייה של 400 מטר בקצב מהיר ואז ירידה בקצב קל לאחריה עלייה של 200 מטר ואז ירידה בקצב קל כפול שתיים. היה לא קל בעיקר לקראת סוף העלייה. משם רצנו את העלייה בקצב קל והגענו לצד השני של האוניברסיטה היכן שהעלייה בשיפוע הרבה יותר גדול. תוך כדי הריצה סיפרתי למאמן שאני בקורס מאמני ריצות ומסתבר שגם הוא עשה את הקורס הזה. איך שהתקרבנו לתחילת העלייה הבאה שבאנו לתרגל חלפה על פנינו המאמנת מהקורס חווה גרו. איזה צרוף מקרים!
התרגול הבא היה ירידה של העלייה בקצב קל ועלייה של במהירות כפול 2. הפעם העלייה הייתה יותר קצרה כ100 מטר אבל איזה שיפוע! לא היה קל. משם חזרנו בחזרה למקום תחילת האימון.
זה נחשב אימון קשה יחסית לקבוצת הריצה אבל שפורטים אותו עיקר האימון היה לרוץ לנקודת תחילת העליות הראשונות ומנקודת סיום העליות השניות… לדעתי זה אימון טיפה לא יעיל. מצד שני אולי לרמה של קבוצת הריצה שלנו זה מספיק.
המשך שבוע טוב!