היום יצאתי לריצת תיקון על ריצה פחות טובה שהיתה לי לפני כשלושה שבועות. התכנון היה לצאת מביתי דרך השדות לכוון פארק אריאל שרון ןלחזור לאפעל דרך הפארק הלאומי. סה"כ כ15 ק"מ. הגדרתי לעצמי שאני מתכוון לרוץ יחסית לאט ובכייף ולא להצמד באופן נוקשה לתכנית. יצאתי מביתי בשעה 6:30 כמה דקות לפני הזריחה. מזג האויר היה מושלם! טיפה קריר עם עננים בשמים. מה צריך יותר מזה?
התחלתי לרוץ בשדות שמדרום לאפעל כבר על ההתחלה נתקלתי בלהקת שלוים שרצו במהירות לפני וקצת נבהלו ממני. שמתי לב שקצת מאחורי רצים שני חברה מאפעל. הגעתי במהירות מפתיעה לצומת מסובים אותו חציתי ורצתי על שביל שמוביל לשפדן ולאחריו מתחברים לנחל איילון שמצד אחת נכנס לפארק אריאל שרון ומצד שני ממשיך לכוון נתב"ג. כשהגעתי לנחל היה כל כך יפה שם- יש מים בנחל! ברווזים וצמחייה דיי עבותה. זה גרם לכך שהתפתתי לרוץ קצת לכוון נתב"ג. כמובן שצילמתי תמונות אחרת לא שווה כל הריצה! לאחר כמה מאות מטרים חזרתי לכוון המקורי. אז שמתי לב שהחברה מאפעל עקפו אותי והם רצים לפניי.
רצתי במרחק סביר מאחוריהם שוקל כל הזמן האם לצמצם ולדבר איתם או לא? נזכרתי שבכניסה לפארק אריאל שרון היו חפירות וגם כלבים אז אולי כדאי שאהיה יותר קרוב אליהם מפני שאם הכלבים ירצו לרוץ אחריהם אני יכול להיות הקורבן הבא בתור :). בסוף לא היו כלבים אז לא היה צורך להצמד. עצרתי קצת כדי לשתות ולצלם עוד תמונה על רק של חיריה והם התקדמו.
החלטתי לעשות עיקוף באזור שבחורף קשה להגיע אליו מפני שעל הדרך נוצרה בריכה גדולה ועמוקה וקשה לעבור דרכה ברגל או באופניים. ראיתי שתיקנו שם את הכביש ורצתי לכוון. לצערי הדרך היתה ממש משעממת. צמחיה יבשה בלי שום נוף. בסיום הסיבוב ראיתי שביל שעולה ימינה. אולי הז מוביל לאיזה תצפית נחמדה על הפארק חשבתי? סבבה בוא נרוץ לשם. לצערי הגעתי לגבעה אבל היא היתה מלאה בערימות של חול שהקשו להגיע לקצה ולתצפת. ירדתי מבואס מהגבעה ו…
אז הגעתי לאזור שממש התפתח בארבעת החודשים מאז רצתי בפארק. שתלו שם דשאים, ועצים רבים, ועשו אגמון עם ברווזים. שביל ריצה שמקיף את האגמון. יש ברזיות עם מים!!! על האגמון יש פינות תצפית. מלא צמחייה כולל צמחי תבלין שמדיפים ריח מעולה! רצתי מאזור לאזור מגלה כל פעם משהו אחר. מצלם בטירוף ממש כמו ילד בלונה פארק או בחנות צעצועים! איזה כייף! ממש עשה לי חשק לרוץ שם! עזבתי את האזור בהיי מטורף שהמשיך וליווה אותי עד היציאה מהפארק ואפילו קצת אחרי!
הייתי בכזאת התלהבות שנכנסתי לפארק הלאומי החלטתי לעשות הקפה ולא לחתוך ישירות ליציאה והביתה. בחניה של הפארק הלאומי הופתעתי לראות שמישהו נתן אוכל לתרנגולים בדיוק באמצע החנייה. על הכביש! אולי חיפש תרנגול לכפרות רק שכח שכפרות זה רק בעוד שנה!
רצתי לביתי שמח וטוב לב ואמרתי לעצמי שאני חייב לחזור לפארק אריאל שרון כדי למפות את השבילים החדשים ונקודות שבהן יש מים לטובת אחיי הרצים!
לסיכום 15 ק"מ ובקצב לא רע בכלל 5:45 דקות לק"מ! שוב מדהים לראות איך ריצה טובה במיקום טוב עושה כל כך טוב על הנשמה!
שבת שלום!