מכוון שאתמול רצתי בערב ורציתי לתת לרגליים קצת מנוחה אז גם היום רצתי בערב (במקום בבוקר). השמים היו בהירים וללא עננים אך היה דיי קר. הייתי צריך לרוץ 10 ק"מ שהחצי הראשון בקצב קל מאד והשני בקצב קל.
סוף סוף יצא לי לרוץ בנעליים החדשות! בתחילה הן לא היו נוחות וכבר התחלתי להתבאס כי תליתי בהן תקוות גדולות, אך עם ההתקדמות בריצה הן התרככו והשתפרו. כרגיל רצתי לכוון הפארק הלאומי. בדרך הלוך חיפשתי את ידידי הירח אך לא מצאתי אותו. כנראה היה מאחוריי. כשהגעתי לפארק ראיתי אותו גדול ומחייך כמו אתמול. אם הייתי יכול הייתי מכבה את כל האורות בפארק ורץ רק לאור הירח. זה מראה מאד יפה לראות את הפארק לאור ירח.
שמתי לב שכמו שיש את הרצים הקבועים ביום יש כנראה גם את הקבועים של הערב וגם כנראה שהתחילה עונת הדייטים של הדתיים כי היו דיי הרבה זוגות בפארק. (יתכן שהיא לא התחילה עכשיו אבל בגלל שאני רץ לפנות בוקר לא יוצא לי לראות את התופעה.) זה קצת מוזר מכוון שהם באים לפארק כי זה מקום ציבורי ואז אין חשש ל "ייחוד" אבל ביננו אם רוצים להתייחד בפארק אין בעיה 🙂 חוץ מזה שמסתובבים בפארק אנשים לא תמיד בלבוש הכי צנוע…
היום בגלל שזאת הייתה ריצה קלה חשבתי שאצליח לחשוב על דברים שונים אך כנראה מכוון שהיא הייתה ריצה מאד מונוטונית המוח השתתק ונכנס להקפאה – כמו בריצה בשבת. המוח משתמש בעיניים כדי לראות והגוף רץ.
לקראת סוף הסיבוב בפארק לפני החזרה הבייתה ראיתי קבוצה של ילדים בגילאי 10-12 רצים. בתחילה לא הבנתי מה הם עושים אבל אז הבחנתי באדם מבוגר שעומד ומסתכל עליהם והבנתי שהוא כנראה המאמן שלהם. עם כמה שאני אוהב ספורט וריצה אני חושב שבשעה 8 בערב בחורף ילדים לא צריכים להתרוצץ בפארק.
לסיכום היתה ריצה טובה עם תאורה טבעית ונוף מקסים.
שיהיה אחלה סופ"ש!