היום רצתי 28 ק"מ עם חבר יקר מ"הקייטנה של ליאור" בשם שמי. שמי מתאמן למרתון וינה. זה המרתון הראשון שלו והוא ממש לקראת הסוף (מרתון וינה שבועיים לפני מרתון פראג). הבעיה שהוא עייף פיזית ומנטאלית גם קשה לו. בנוסף יש לו יבלת נוראית ברגל שמקשה על הריצה. הוא היה צריך לרוץ 34 ק"מ והיינו היחידים מהקבוצה שלנו שצריכים לרוץ את המרחקים האלו היום . אמנם בתחילה תכננתי לרוץ בקצב מסוים ולנסות להתמיד בו אבל בגלל שראיתי כמה קשה לו החלטתי פשוט לרוץ איתו בקצב שלו.
רצנו מהנמל לכוון יפו 10 ק"מ והגענו עד בת ים. יש מיפו לבת ים טיילת דיי יפה מלאה דשאים ומתקני ספורט והים היה שטוח ויפה. רצנו ודיברנו והיה נחמד מאד. שמי נקט בגישה שעוזרת לרוץ מרחקים- כל פעם לחשוב על ה5 ק"מ הקרובים. כך המרחק לא נראה כזה נורא. בתחלה חשבנו שנרוץ עד מרכז פרס לשלום אבל כשהגענו לשם השעונים הראו רק 9 ק"מ אז המשכנו לרוץ דרך העלייה הלא קלה (אך הקצרה) שיש שם עד שראינו שלטים של עיריית בת ים. זה הכי רחוק דרומה שאי פעם רצתי מהנמל!
בחלק מהדרך ביפו פתאום קיבלנו גל ריח של אבולעפיה. הייתי שמח לאכול איזה בייגלה עם זעתר :). גם היום הדרך נראתה לי דיי ריקה מרצים למרות שהרבה רצו היום ריצות מסכמות של מרתונים קרובים. כשהתקרבנו חזרה לנמל אז כבר הייתה הרבה יותר תנועה של רצים וגם ראינו כמה שולחנות שהוצבו ע"י קבוצות ריצה עם כל מיני דברים טובים לטובת הרצים. בנמל חברנו לקבוצה הבאה של הקייטנה שרצה קצת פחות ק"מ. שם חברתי למלי שגם היא רצה בוינה אבל היא במלוא המרץ והמוטיבציה ויחד רצתי איתה עוד 4 ק"מ לכוון הפארק. אני הסתובבתי וחזרתי כדי להשלים ל28 ק"מ והיא המשיכה עוד כ2 ק"מ. בדרך חזרה לבדי כבר הגברתי את הקצב. הרגשתי ממש טוב ואפילו היה לי דיי קל לרוץ בקצב 5:30. ק"מ אחרון אפילו סיימתי בקצב 5:16!
סה"כ מאד נהנתי היום מהריצה. היה כייף לרוץ עם שמי למרות הקצב האיטי במקצת וגם נהנתי להגביר לקראת הסוף.
יאללה צריך כוחות ל 3 שבועות מאתגרים לפני שנכנס לתקופת החידוד שבה מרגיעים קצת ונותנים לגוף להתחזק. מעכשיו חייב להקפיד על כל התרגילים והטיפולים.
שיהיה שבוע טוב!