אחרי הריצה המאכזבת ביום חמישי שעבר (ראו פוסט קודם) וההרגשה שירד קצת הכושר החלטתי לצאת לריצה שתחזיר את המוטיבציה. קיויתי שתהייה ריצה טובה. מהסוג שאתה נכנס הביתה עם כזה חיוך על הפנים שכל המשפחה יודעת שהייתה ריצה טובה. כזאת שאתה במצב רוח טוב כל היום בזכותה.
אז הלכתי לישון מוקדם, והיום בבוקר יצאתי לכוון פארק אריאל שרון לרוץ 10 ק"מ. חשבתי שריצה בשטח פתוח ויפה, במזג אוויר טוב תניב את התוצאה הרצויה. אפילו לקחתי אוזניות כדי לשמוע מוזיקה.
הגעתי לפארק ב6 בבוקר השמש בדיוק התחילה לעלות. היו עננים בשמים אז חשבתי שלא יהיה חם. רצתי 2 ק"מ חימום שאמורים היו להיות בקצב קל אבל אחר כך שמתי לב שהגעתי לקצב 5:30 באחד הקטעים. ניצלתי את החימום כדי לצלם קצת תמונות עבור סיור הריצה שאני רוצה לערוך שם. הייתי מלא אנרגיה חיובית והתלהבות. קצת מתיחות דינאמיות ויצאתי לדרך. התכנון היה לרוץ בקצב 5:40. זה קצב שעד לפני 3-4 חודשים היה קל עבורי. אמנם רחוק מהקצבים המהירים של לפני שנה אבל עדיין קצב מכובד.
התחלתי לרוץ ולא הצלחתי להתייצב על הקצב מכוון שזה קצב שמזמן לא רצתי בו. החלום של ריצה במזג אוויר קריר, בטבע יפה, בקצב טוב התפוגג דיי מהר. היה חם (למרות העננים), היה לח, היה מסריח (בכל זאת ליד חירייה) והיה לי ממש קשה. מה שמצחיק שדווקא בקצבים הייתי הרבה יותר מהיר ממה שתכננתי. ב3 הק"מ הראשונים הקצב הממוצע היה 5:26.
בערך לאחר 4 ק"מ התחלתי לחשוב על להפסיק את הריצה. לא כייף, חם, מסריח למה אני צריך את זה??? ואז נזכרתי במתאמנת שלי שרצה בשבוע שעבר 8 ק"מ בדיוק באותו מקום ואיך היא לא ויתרה למרות שהיה קשה לה בדיוק כמו לי (אולי אפילו יותר). באותו רגע התמלאתי אנרגיה רצתי לברזייה שהייתה בק"מ החמישי. הרטבתי את הראש ואת הכובע שמתי את משקפי השמש בכיס של המכנס כי הן היו מיותרות ויאללה עוד סיבוב אחד ונגמר.
את הק"מ השישי עוד רצתי על אדי ההתלהבות ואת שאר הק"מ על פרצי אנרגיה רגעיים שפרצו בשל כל מיני סיבות. בתחילה בשל משב רוח שפתאום הגיע וצינן את הגוף. זה הביא אותי לק"מ השביעי. לאחר מכן פגשתי קבוצת רצים שאמרו לי בוקר טוב בכזאת התלהבות שנתנה אנרגיה לעוד כמה מטרים. בישורת האחרונה ראיתי מישהי רצה כ600 מטר לפני ואמרתי לעצמי – יאללה תשיג אותה. לאט לאט התקדמתי לעברה עד שעברתי אותה בק"מ ה9.
את הק"מ האחרון כבר טסתי לכוון הברזייה מפנטז על לקרר את הראש שבער ונראה שיוצא לי עשן מהאוזניים :).
לסיום הייתה ריצה זוועה בדיוק ההפך ממה שקיויתי לפחות הקצב היה טוב מאד ואפילו טוב יותר ממה שציפיתי.
שיהיה סוף שבוע מצויין!