היום גם רכבתי אבל רק שעה ועשר דקות. יצאתי בשעה חמש וחצי ובחוץ היו 7 מעלות! איזה קור. למרות הכפפות הידיים כמעט קפאו לי. מתחילת הרכיבה הרגשתי חוסר אנרגיה וכוח ברגליים. יתכן שכל הרכיבות האלו מתחילות להשפיע. אמנם הרגשתי שהרגליים מתאמצות אבל לא הצלחתי להגיע להילוכי כוח הגבוהים ביותר.
בגלל שעדיין היה חשוך נסעתי לפארק הלאומי דרך כפר המכביה ורמת עמידר. עשיתי בפארק שני סיבובים. בעבר רק חלפתי בפארק ולא עשיתי סיבוב מלא ולא היה לי קשה הפעם הרגשתי שקשה לי. גם פתאום שמתי לב שהרבה פניות בפארק הן ב90 מעלות וזה מחייב את מי שרוכב על האופניים להאט. התלבטתי האם להמשיך לעשות סיבובים בפארק הלאומי או לרכב לפארק אריאל שרון לבסוף החלטתי לצאת לפארק אריאל שרון. מעט אחרי השעה שש כשראיתי שעוד מעט השמש זורחת נסעתי לשם. לפי החישובים שלי הייתי צריך לעשות רק סיבוב אחד ואז לחזור לביתי.
הזריחה שם תמיד יפה והיום גם עלה ערפל מנחל איילון שעובר בין האזור של הפארק שבו אני רוכב להר של חיריה שנמצא מדרום לו. זה נראה כמו בסרטים בקטעי המתח שיש נהר שעולה ממנו ערפל. מרחוק זה נראה שעוד שנייה אתה נכנס לתוכו אבל כשאתה מגיע אין כלום. לעומת שבת הפארק היה נטוש. ראיתתי שם זוג רצים ועוד זוג עם כלב.
סיימתי את הסיבוב ונסעתי הבייתה. כל זמן הרכיבה הרגליים עבדו למרות שלא בעוצמה של הרכיבות הקודמות.
כשהגעתי הביתה כפות הרגליים שלי היו קפואות וקרות כל כך שכאשר התקלחתי הן כאבו כאשר הפשירו. יש לי היום טיפול אצל הפיזותרפיסט אז גם שם הן יעבדו. מקווה שיהיה לי כבר אישור לחזור לרוץ.
יום טוב חברים!