היום הייתי אמור לעשות אימון מהירות שישמש גם כמבחן למהירות שבה ארוץ בחצי מרתון תל אביב הקרוב.
מאד מאד חששתי מהאימון הזה בגלל הפציעה שלי וזה גרם לי לא לישון טוב בלילה. אתמול גם הגיעו תוצאות בדיקת הMRI שלי שהראו שאכן יש דלקת בברך, יש פציעה שנגרמת בעומס ייתר – איזו הפתעה 🙂 וגם קצת מים בברך. יש לי מחר טיפול פיזיותרפיה ואראה את התוצאות ללירן המטפל.
התכנון לאימון היה לרוץ 1 ק"מ לחימום ואז 5 ק"מ בקצב 4:50 לק"מ שזה מהיר ב20 שניות לק"מ מקצב המרתון שלי אחרי זה לרוץ 5 ק"מ בקצב 4:40 לק"מ! ואז ק"מ שחרור.
לפעמים יוצא לי לרוץ בקצבים האלו אבל רק לפרקי זמן מאד קצרים כך שאני יודע שאני מסוגל לרוץ בהם אבל לא לא יודע לאורך כמה זמן.
יצאתי מביתי בחמש וחצי היה דיי קר אבל לא נורא השמש עמדה לעלות וזה תמיד נותן אנרגיה. רצתי 2 ק"מ חימום כדי לוודא שהשרירים באמת חמים ואז התחלתי בריצה המהירה. מרוב לחץ פתחתי מאד מהר – פחות מ4 דקות לק"מ! מיד הרגעתי וניסיתי לשמור על קצב אחיד. סיימתי את הק"מ הראשון ב4:53 שזה בטווח הרצוי. את הק"מ השני התחלתי יותר רגוע וסיימתי ב4:51. הק"מ השלישי היה בדיוק כמו השני!
בסוף הק"מ השלישי התחלתי להרגיש כאב ברגל באזור הפציעה. לא מסביב כמו תמיד אלה ממש באזור של הפציעה. מאד התלבטתי מה לעשות. להפסיק? לסיים עוד קמ? אולי רק לרוץ קל? לבסוף החלטתי לסיים 5 ק"מ ולהפסיק את האימון. שיניתי את מסלול הריצה כך שיוביל לכוון השכונה שלי כך שלא אצטרך ללכת הרבה לאחר שאסיים לרוץ.
קצת התבאסתי אבל בליבי ידעתי שעשיתי נכון. לא שווה להחמיר את הפציעה עכשיו חודשיים וחצי לפני המרתון.
הק"מ הרביעי והחמישי עברו בכאבים שמתגברים כל הזמן. לסיום רצתי בקצב קל את הק"מ האחרון עד לביתי.
כשהגעתי הביתה מיד שמתי קרח על הברךולקחתי כדור נגד כאבים.
אני מאד מקווה שלא הרסתי בריצה אחת טיפולים של חודשיים!
מזל שיש לי טיפול קרוב.
מקווה שלא דפקתי גם את חצי המרתון בשישי למרות שלא מתכנן לשבור איזה שיא (אולי אלעד מתכנן לי)
יום טוב!