היום התחלתי שלב חדש באימונים. שלב הבנייה (עד עכשיו היה שלב הבסיס). והאימונים קצת משתנים.
הריצה היום הייתה ריצת אינטרוולים שהיא אימון מהירות. רצתי 2 ק"מ חימום לאחר מכן 5 סטים שכללו ריצה מהירה בקצבים שבין 4:28 – 4:40 למרחק 1 ק"מ ולאחריה ריצת התאוששות של 400 ולסיום עוד 2 ק"מ שחרור. סה"כ 11 ק"מ.
בגדול הריצה הזאת מזכירה את האימונים שעשיתי בעליונת בפארק רק שהמרחק של הריצה המהירה גדול פי ארבע. מאז חצי המרתון אני יותר בטוח בעצמי ולכן ידעתי שלא תהיה בעיה באימון. החשש היחידי היה מהנעליים החדשות לגמריי שנעלתי שאפילו לא רצתי איתם מטר. הם אמנם בדיוק מאותו הדגם של הנעליים הישנות אבל עדיין לא "התרככו".
הלכתי איתן קצת אתמול בערב וגם היום לפני הריצה הלכתי איתם כק"מ וסה"כ הרגישו טוב. בריצת החימום היו לי כאבים בברך אבל אני לא חושב שזה קשור לנעליים. הגעתי לפארק עשיתי קצת מתיחות וקדימה בטיסה לקטע הראשון. מכוון שלא הייתי בטוח בקצב התחלתי קצת מהר ואז האטתי כדי לא לגמור את כל הכוח בקטע הראשון. הגוף שהיה רגיל לתת מאמץ של דקה פתאום היה צריך להתאמץ פי ארבע וזה לא היה קל כל כך. סיימתי את הקטע המהיר הראשון ועברתי לריצה קלה. שהובילה אותי לשטח המיוער בפארק.
ומה תמיד קורה לי בשטח המיוער??? השעון לא קולט טוב והקצבים יורדים… אני מתחיל בריצה מהירה והשעון מראה קצב ממש איטי. "אדיוט לא היית צריך לרוץ מכאן" אני כועס על עצמי. עכשיו תצטרך לרוץ ממש מהר כדי לאזן את המהירות. למזלי השעון התאפס דיי מהר על המהירות כך שלא הייתי צריך ל"לקרוע" את עצמי. אמנם הקטע השני יצא אחד האיטיים באימון אבל עדיין הייתי במסגרת הקצבים.
בשאר הסיבובים נמנעתי להכנס לשטח המיוער והם היו בסדר גמור.
מאד יפה לראות איך הפארק מתעורר בסביבות 6-6:30 בבוקר כשהשמש עולה. כל הציפורים פתאום מתחילות לצייץ, הברווזים לגעגע, התרנגולים לקרוא והאנשים רצים והולכים. היום שמתי לב שבנו בכניסה לפארק תחנת האכלה לחתולי רחוב. אני חשבתי שכל הפארק הוא תחנת האכלה אחת גדולה. יש אנשים שמאכילים את החתולים באופן קבוע וחוץ מזה יש שפע של אוכל בפחים או אוכל בצורתו הטבעית…
לסיכום הייתה ריצה טובה מאד עם עמידה ביעדים.
למה קראתי לריצה הריצה הזוהרת? כי נעלתי נעליים בצבע ירוק זרחני ולבשתי טייץ וחולצת ריצה שחורים עם פסים צהובים זרחניים.
שיהיה לכולם יום שמח וזורח!