ריצה ראשונה בשנה החדשה! הבלוג חוגג שנתיים!!!
אחרי הפוגה בסוג האימון הזה בגלל הפציעה היום חזרתי לרוץ אינטרוולים- ריצה בקצב מהיר ואז בקצב איטי וחוזר חלילה. האימון כלל 2 ק"מ חימום ואז 7 סטים של 1 ק"מ מהר ולאחריהם 400 מ' קל ולבסוף 2 ק"מ שחרור.
אתמול בערב הכנסתי את האימון למחשב ושידרתי אותו לשעון הריצה או כך לפחות חשבתי (ראיתי שהשעון מעדכן את עצמו). כשהפעלתי את השעון על הבוקר לא מצאתי את האימון. היה בו אימון דומה שעשיתי לפני כחודש אבל הוא כלל רק 5 חזרות. אמרתי לעצמי שאני מקווה שזה האימון מאתמול אבל במידה ולא נסתר איכשהו.
יצאתי יחסית מאוחר מכוון שאתמול הודיעו בחדשות שיש היום שביתה בבתי הספר ולכן לא היה לי צורך להגיע מוקדם כדי להעיר ולהכין את הילדים לבית הספר. כשהתעוררתי שמעתי שבשעה 7:00 יש דיון בבית המשפט ויתכן שהשביתה תבוטל. לייתר בטחון לפני שיצאתי סימסתי לאשתי שבמידה ואין שביתה תעיר את הילדים ואני אדאג שיגיעו לבית הספר.
רצתי ק"מ נוסף לפני שהתחלתי את האימון הרשמי כי שמתי לב שהגוף שלי צריך יותר זמן להתחמם בחורף. הדרך לפארק הלאומי הייתה דיי שוממה אבל כבר היה אור לשם שינוי. הגעתי לפארק חימום קצר וקדימה למקצה הראשון. מתחיל מהר מידי, מרגיע קצת ומסיים יחסית בקלות ק"מ ראשון. קצת מתנשף אבל בסדר. ריצה קלה להחזרת הנשימה ויציאה למקצה השני שמאד דומה לראשון רק שבסיומו אני קצת יותר מתנשף. שוב ריצה קלה הפעם עוצר לשתות ולשטוף פנים לפני יציאה למקצה השלישי. יוצא למקצה השלישי מרגיש שיש קצת ירידה באנרגיה אבל עדין מסיים בתחום הקצבים. מנחם את עצמי שעברתי כבר כמעט מחצית מהאימון. מקצה רביעי וחמישי מאד דומים למקצים הראשונים מלבד העובדה שבכל אחד מתנשם קצת יותר בסיום ובכל אחד יש פחות מקצה לרוץ לאחריו :). במהלך הסיבוב השלישי והחמישי פגשתי הורים של חבר שעושים הליכות בפארק (כבר הזכרתי אותם בעבר) אמרתי להם שלום אבל הם היו עסוקים בשיחה ערה ולכן האב שבדרך כלל מאד נחמד אליי לא אמר לי שלום.
בסוף המקצה החמישי אני נזכר שיש מצב שהשעון יתחיל את ריצת השחרור לאחר הריצה הקלה. חושב מה לעשות ומחליט להתחיל לרוץ מהר ובמקביל להסתכל על השעון ולראות מה מראה. אם מראה 2 ק"מ בקצב איטי אז להפסיק את השעון ולהתחיל מדידה ידנית של מה שנשאר מהאימון. וכך היה אבל היה לי קצת קשה להתחיל שוב ריצה מהירה ולכן המקצה השישי יצא קצת איטי מכל השאר. בשלב זה התחלתי להרגיש קצת כאב ברגל שנפצעה אבל משהו מאד עדין. ריצה קלה ושוב יציאה למקצה מהיר אחרון אותו כוונתי כך שיהיה בדרך לביתי כי המרחק מביתי לפארק הוא 3 ק"מ והייתי אמור לרוץ רק 2 ק"מ שחרור (לא רציתי ללכת סתם עוד ק:מ). עוד אני שואט בדרך החוצה מהפארק אני רואה את האב של חברים עומד ומחכה לי. הוא מנסה לרוץ לצידי בקצב שלי כדי לדבר איתי ומתחיל להסביר שהוא מצטער שלא אמר לי שלום. אני צועק לו אני חייב לרוץ מהר. הכל בסדר. ממש פחדתי שיקרה לו משהו אם ימשיך לרוץ בקצב שלי…
רצתי לכוון ביתי כשנכנסתי לשכונה שלי פתאום נזכרתי שאני לא ממש יודע מה קורה לגביי השביתה והשעה הייתה באזור 7:45. לא היה לי שטלפון נייד להתעדכן ולכן ברגע שראיתי אמא מהכיתה של בני הגדול שאלתי אותה מה קורה. היא אמרה שיש שביתה. זה הרגיע אותי שאין לחץ ויכול לרוץ את מה שנשאר רגוע.
סיימתי את הריצה מרוצה מאד מהקצבים למרות הבלאגן עם השעון. הרגל בסדר גמור.
יום טוב חברים!