היום אנו חוגגים את בר המצווה של בני הבכור איתי. כמובן שלקחתי חופש מהעבודה ותכננתי לקום מאוחר. אתמול חבר מהעבודה שאל אם אני מתרגש. אמרתי שלא ורק בא לי כבר להיות אחרי.
תכננתי היום לקום ביקיצה טבעית ורגועה לפני שמתחילים בהתרוצצויות שלפני המסיבה בערב. אז תכננתי – בשעה 6:00 בבוקר אני ואשתי כבר התעוררנו! אבל אנחנו לא מתרגשים 🙂
ברבע לשבע יצאתי מביתי לריצה אותה הגדרתי ריצה קלה לכייף ושחרור מתחים. הפעלתי את המוזיקה בשעון והתחלתי לרוץ. הייתי בטוח שאני רץ ריצה קלה פתאום ראיתי בשעון קצב 5:25! אמנם זה לא מאד מהיר אבל ריצה קלה בשבילי בדרך כלל זה לא. המשכתי לרוץ תוך כדי שאני שוקע במחשבות על היום הקרב ובא. איך חלפו להם בכזאת מהירות 13 שנה. חשבתי על איתי ואיזה נער מדהים הוא ועל החברים שלו שהפתיעו אותי מאד ביום שלישי כשהביאו לו מלא צ'ופרים והשקעות לבית הספר.
קול שאומר "סיבוב 2 קצב 5:04" העיר אותי מהמחשבות- הולי שיט מה קורה היום שאלתי את עצמי??? כנראה שאני באמת מתרגש אם הגעתי לקצב כזה.
בדיוק אז התחילה להתנגן שרשרת של שירים בספרדית שאני מאד אוהב ושרתי תוך כדי ריצה. כשהגעתי לפארק לאחר עוד ק"מ (סה"כ 3 ק"מ) הרגשתי קצת צמא אז עצרתי להתרענן. הסתכלתי בשעון והקצב של הק"מ האחרון היה 4:49!!!
שטפתי פנים והמשכתי לרוץ נהנה מהפארק הלאומי היפה, מהמוזיקה ומבריזה קלילה. ק"מ 4 קצב 4:44! טוב נראה לי שהשעון שלי קצת התבלבל הבוקר אלו קצבים שלא רצתי אף פעם!
בקיצר ממש לא התרגשתי הבוקר ומרוב שאני לא מתרגש כמעט שברתי את השיא שלי ב10 ק"מ. מזל שהיה חסר לי ק"מ אחד להשלמת המשימה!
לסיכום סה"כ 9 ק"מ ב44:43 דקות קצב ממוצע 4:58!
כבר מעכשיו אני נרשם למרוץ ביום הבר מצווה של הבן הקטן שתהיה בעזרת השם בעוד שנתיים!
יום טוב!