היום הייתה לי ריצה של סה"כ 19 ק"מ שחולקו ל 2 ק"מ חימום, 2 ק"ם שחרור ובאמצע 5 סבבים שכללו 2 ק"מ בקצב 5:13 דקות לק"מ ואחריהם 1 ק"מ ריצה קלה.
סה"כ לא אימון קריעה אבל בגלל הכאבים שיש לי ברגל זה היה קשה.
בכלל כל הדרך מאז המרתון קשה. זה התחיל מחוסר מוטיבציה ואנרגיה שזאת תופעה ידועה לאחר מרתון. לאחר מכן שכבר הגיע המוטיבציה (אמנם לא ב100%) הגיעו הכאבים, הקור בחוץ וגם קצת לחץ של סוף שנה בעבודה לא מוסיפים. אני מרגיש שההכנות למרתון היו הרבה יותר קלות…
היום כבר בחימום בדרך לפארק הרגליים כאבו. קיוויתי שלאחר שיתחממו ונעשה מתיחות אז המצב ישתפר. אמנם בתחילה השתפר ובריצה המהירה לא כאב כמעט אך בריצות הקלות הכאבים חזרו.
היה מעניין היום בפארק הלאומי! ראשית למרות שהגעתי מוקדם יחסית היו כבר מספר רכבים בחנייה אבל לא ראיתי כמעט אנשים… עשיתי מתיחות והתחלתי לרוץ ולאט לאט התגלו האנשים. יש כמה טיפוסים חדשים (מאז האימונים למרתון) שנוספו לרצי הפארק.
הקיבוצניק – בחור שרץ עם מכנסיים קצרות, חולצה קצרה ומעליה חולצת לבנה ארוכה שנראית כמו גופיית פלנל של פעם. על הראש הוא חובש כובע צמר שחור. במבט ראשון נראה כאילו יצא מהמיטה.
השחור- בחור שרץ תמיד במכנסיים וחולצה שחורים קצרים!
גברת שנות ה70- גברת מבוגרת שרצה עם מכנסיים קצרות, חותלות, חולצה ארוכה וכובע פרווה 🙂
היום תוך כדי הריצה לצד האגם שמתי לב בצידו השני לשלושה אנשים בחולצות כתומות שזזים מאד מהר. בתחילה חשבתי שהם על אופניים אבל במבט שני ראיתי שהם רצים ממש מהר! היתה זו חבורה של רצים שהתאמנה רק מסביב לאגם ולכן לא ראיתי אותם קודם. ללה"ן הרצים המהירים!
הריצה שלי הייתה לא קלה בעיקר בגלל הכאבים. למזלי הסיבוב בהקף של הפארק הוא כמעט 3 ק"מ ולכן יצא שידעתי היכן אני מתחיל כל מקצה והיכן הוא מסתיים וזה עזר לי מאד פסיכולוגית. מה שעוד עזר לי היה שבכל פעם שחלפתי על פני חבורת הרצים המהירים גם רצתי מהר למרות הקושי.
לקראת סיום הריצה כשעלתה השמש שמתי לב שיש שרשרת של עננים אפורים גדולים במזרח וכנ"ל במערב ומעל הפארק היה בהיר וזה נראה כאילו אנחנו רצים בעמק מוקף הרים אפורים.
עמדתי בזמנים למרות הכאבים אני מקווה שאהיה כשיר לריצה הארוכה בשבת.
ריצה אחרונה לשנת 2015- אני מאחל לנו ששנת 2016 תהיה לא פחות טובה!