היום שוב רצתי 21 ק"מ! זאת השגרה בדרך למרתון ימי שני 21 ק"מ של ריצה בקצבים משתנים. המטרה שחצי מרתון יהיה מרחק שאני רגיל לרוץ ללא בעיה.
קמתי ב4:15 בבוקר! עשיתי את כל ההכנות שלפעמים כשאני חושב עליהן אני אומר לעצמי האם פעם אנשים היו פשוט קמים ורצים או גם עברו את הטקס הזה? בבוקר לאחר ישיבת בוקר קצרה אני מורח וזלין או בודי גלייד מתחת לבית השחי ולפעמים במפשעה נגד שפשפות ומדביק פלסטרים על הפטמות מאותה סיבה. מהצד אני בטוח שזה לראה לא טוב…
היום האימון כלל 3 ק"מ חימום ואז 5 קטעים של 2 ק"מ בקצב 5:10 ולאחריהן 1 ק"מ ריצה קלה. לסיום 3 ק"מ שחרור.
בחימום עוד הרגליים חרקו וכאבו מיום שישי. אבל בריצות המהירות פשוט עפתי. לא היה קל מאד היו קטעים שהורדתי את הראש ודחפתי חזק קדימה כמו צב.
הרגשת השמחה שהרגשתי כשהגעתי לקטע האחרון היתה הרגשה שלא הרגשתי הרבה זמן. כאילו סיימתי מרתון!
החזרה הביתה היתה איטית ונראתה ארוכה מהרגיל.
יום טוב חברים!