היום רצתי במקום אתמול. בלילה שבין רביעי לחמישי התחילו לי כאבים חזקים בברך ימין. הרגל ש"בסדר" אצלי. אפילו לקחתי כדור נגד כאבים. זה מאד הלחיץ אותי ואז כשקמתי ב5 בבוקר לרוץ וראיתי שגשום החלטתי סופית לוותר על הריצה. כל היום היו לי נקיפות מצפון כי הבטחתי לעצמי שהשבוע אתן את הכל ולא אפספס אימונים. הרי זה השבוע האחרון לפני שמתחילים בהורדת העומס. אפילו שקלתי ללכת לרוץ אתמול בערב אבל הבטחתי לילדים שנלך למשחק כדורסל.
הריצה היום הוכיחה לי שוב כמה ריצה היא בעיקר בראש.
אז למרות שאני ממש לא מתלהב מאימונים יום אחרי יום במיוחד שמחר אני רץ 38 ק"מ יצאתי לאימון שאמור היה לכלול 5 ק"מ חימום בקצב קל, 16 ק"מ בקצב המרתון 5:10 ו5 ק"מ שחרור קל. לאחר התייעצות עם אלעד הורדנו 3 ק"מ מהחימום והשחרור (סה"כ 6 ק"מ). יצאתי מביתי בשעה 6:40 מזג האויר כרגיל לאחרונה היה מעולה. שמים טיפה מעוננים, קריר מעט. רצתי לכוון הפארק הלאומי. מתחילת הריצה שמתי לב שחסרה לי אנרגיה למרות שיחות המוטיבציה שעשיתי לעצמי. כדי לנסות להתגבר על כך החלטתי לשמוע מוזיקה. שמתי את הנגן ורצתי אבל גם זה לא עזר אז ויתרתי על המוזיקה.
לאחר 2 ק"מ עצרתי עשיתי מתיחות והמשכתי בקצב מרתון לכוון הפארק אליו הגעתי לאחר כ5 ק"מ. שתיתי, שטפתי פנים ויצאתי לסיבוב בפארק. מדהים איך כשאני מגיע לפארק אני נעשה צמא, עייף, חייב לשרותים, הראש מחפש סיבות למה צריך לעצור… בגלל זה למרות שבתחילה חשבתי לעשות את כל הריצה בפארק הלאומי החלטתי לצאת למקום נטול הברזיות פארק אריאל שרון. אני מאד אוהב את הפארק הלאומי שהוא באמת מקום יפה וכייפי לריצה ואם הוא היה באירופה כבר הייתי גומר עליו את ההלל אבל כרגע לא מתאים לי להלחם בעצמי כל הזמן. עייפתי.
אז קדימה לפארק אריאל שרון. אליו הגעתי לאחר כ9 ק"מ מתחילת הריצה. כמובן שישר רצתי לבדוק מה מצב הברזייה שנמצאה גם היום תקינה לחלוטין. ממנה יצאתי לסיבוב הרגיל. בפארק אני רץ במסלול מעגלי שבמרכזו שדה עצום וירוק. תוך כדי ריצה פתאום שמתי לב שהצמחים שכל הזמן חשבתי שהם צמחי בר כלשהם הם בעצם שיבולים. כרגע הן עדיין ירוקות אבל עוד מעט יהיו צהובות וזה יהיה מחזה יפה מאד! לאחר הגילוי הזה מצב הרוח השתפר מעט והריצה זרמה יותר טוב. אפילו בטעות התפלק לי ק"מ אחד בקצב 4:55 שזה 15 שניות מהר מידי! סה"כ לא היו היום הרבה אנשים בפארק אבל אשה אחת שהלכה מאד מהר משכה את תשומת ליבי. היא הייתה בסביבות גיל ה60, נאה וראו עליה שעושה הרבה ספורט. היא הייתה רזה והרגליים שלה היו זוג מקלות שריריות כמו של אנשים שעושים הרבה שנים ספורט. יש לי שאלה ליודעי העברית- מקל זה זכר אז למה לא אומרים מקלים אלה מקלות? ואם זה מקלות הם שריריים או שריריות?
למרות שנראה שהלך לי טוב עדיין גם לאחר כ12 ק"מ הרגשתי שאין לי את האנרגיה הרגילה (או המוטיבציה) והריצה לוותה בהמון מאבקים פנימיים של לעצור ולנוח או להמשיך. בדרך כלל להמשיך ניצח בטיעון המנצח שגם במרתון לא אפסיק אבל היו מאבקים לא קלים. הבטחתי לעצמי שמעכשיו ערב לפני ריצה אני דואג לתזונה טובה ושינה. נושא השינה טיפה בעייתי לאחרונה מפני שאני מתעורר באמצע הלילה מכל מיני סיבות ולא בטוח מה יעזור לזה. כמובן שגם ההשכמות ב4-5 בבוקר לא ממש עוזרות. לגביי התזונה כנראה צריך להוסיף קצת פחמימות ערב לפני ריצה כי המצב כרגע בגוף קשה.
כשנמצאים בפארק ואני מניח שגם מחירייה עצמה אפשר לראות חווה או רפת שמעליה תמיד חגות הרבה מאד ציפורים. היום בפעם הראשונה בכל הריצות שלי נשמעו מהמקום פיצוצים או יריות שנועדו להבריח את הציפורים. בפעם הראשונה ששמעתי פיצוץ כמעט דפקתי פזצטה צה"לית תקנית. בהמשך חשבתי שאולי יש מן מכשיר שיורה או מבצע פיצוץ כל זמן קצוב. לאחר כ4 פיצוצים הגעתי למסקנה שמישהו מבצע אותם. מה שכן הבומים גרמו לי לרוץ טיפה יותר מהר כדי להתרחק מהם :).
חזרתי לברזייה לאחר סה"כ 15 ק"מ שתיתי, הרטבתי את הראש, שטפתי פנים והתכוונתי להמשיך. תוך כדי שאני שותה רכב של בטחון הפארק או מישהו מטעם הפארק שהיה במרחק של כ200 מ' ממני צפר לי ושאל אותי מה אני עושה. אני דיי בטוח שהוא ידע שיש שם ברזייה, ושראה שאני לבוש בבגדי ריצה. מה כבר יכולתי לעשות שם? אמרתי לו שאני שותה למרות שרציתי להגיד לו שבאתי לגנוב טרקטורים. ואם באמת הייתי בא לגנוב אז גם הייתי אומר לו נכון? יצאתי מפארק אריאל שרון לכוון הפארק הלאומי אליו הגעתי לאחר כמעט 2 ק"מ. איזה כייף עוד ק"מ אחד וקצת מסיים את קטעי הטמפו ואז יש לי רק 2 ק"מ קלים הביתה. שקלתי אולי ללכת הבייתה רק כדי שהרגליים לא יעבדו קשה מידי אבל נראה לי שהייתי מתחרפן מהאיטיות אז החלטתי לסיים בכל זאת בריצה קלה.
תוך כדי שאני כותב הגיע שליח והביא לי את שעון הריצה החדש שקניתי במקום השעון שלי שלא מחזיק מעמד בריצות ארוכות. איזה תזמון מושלם! ככה אוכל לבדוק אותו מחר ולראות אם מחזיק מעמד. למרות לחץ ורצון גדול לשדרג לשעון חדש וטוב יותר רכשתי בדיוק את אותו הדגם.
איזה המשך מוצלח ליום שהתחיל קצת קשה.
שיהיה יום מקסים! ניפגש גם מחר!