למרות הכאבים ברגל ביום שני אלעד לא שינה את התוכנית להמשך השבוע והיום יצאתי לריצה נוספת שכללה כמה ק"מ מהירים. אמנם לא במהירויות של יום שני אבל יותר מהירים מבדר"כ. התכנון היה לרוץ 2 ק"מ חימום לאחר מכן 4 ק"מ בקצב המרתון 5:10, ק"מ אחד קל, 4 ק"מ בקצב 5:00, ק"מ אחד קל, 4 ק"מ בקצב 4:50! ואז 2 ק"מ קלים.
גם היום התלבטתי איך לרוץ. האם לרוץ ולשרוף קצת ק"מ בתל השומר או לרוץ ישירות לפארק הלאומי? לפעמים כשיש לי 2 ק"מ חימום אני רץ ק"מ אחד בלי מדידה כדי לעזור לגוף להתחמם יותר ואז מתחיל את המדידה. הפעם החלטתי להתחיל מביתי לרוץ את החימום ולהתחיל בריצה במהירות המרתון כבר בדרך לפארק. כך בפארק ישאר לי רק סיבוב אחד מלא שזה קל לי יותר פסיכולוגית.
לא שמעתי כל כך את התחזית אתמול בערב וראיתי בטלפון שיש 15 מעלות בחוץ אז שקלתי אולי לרוץ עם קצר. בסוף החלטתי לרוץ עם בגדים ארוכים כמו שהכנתי. איזה מזל! כשיצאתי החוצה ראיתי שמעונן, יש רוח ומטפטף. רצתי לכוון הפארק. הגוף היה קצת נוקשה וקר אבל אחרי 2 ק"מ כבר התחמם. עצרתי ליד ספסל בדרך לפארק והשתמשתי בו למתיחות וחימום ויאללה ריצה לפארק בקצב המרתון שזה קצב שאני שולט בו דיי טוב. כשאגיע לפארק אעצור רק לשתות מעט ואמשיך לרוץ. יצאתי לדרך הגוף ניתר קדימה בקלילות! אז ככה זה מרגיש להיות אצן קנייתי, צחקתי עם עצמי. ההרגשה עברה לאחר 500 מ' :). למרות זאת הגעתי לפארק לאחר ק"מ בקצב מהיר יותר ממה שצריך. סימן טוב לבאות אבל חייב להקפיד לרוץ בקצבים המתוכננים!
עצרתי רגע לשתות. מעל הברזייה היה עורב שצווח בצרידות. הלו מוקדם בבוקר מה אתה צועק אמרתי לו. נזכרתי שבצבא שירתתי ביחידת עורב (טיל נגד טנקים) וכל פעם שהיה קשה אמרנו שזה העורב שמנקר בנו. יאללה עוד 3 ק"מ ולשלב הבא. התחלתי לרוץ הגוף היה חם ורצתי בקצב טוב ויציב את כל 3 הק"מ הנותרים. שסיימתי אמרתי לעצמי שהפארק ממש ריק! איפה כל הרצים שמתאמנים לוינה? לפארג? לבלגרד? ממש משונה. רצתי עוד ק"מ בריצה קלה בסיומו שתיתי ושטפתי פנים. עכשיו יש סיבוב וקצת יותר מהירים אז לחשוב חיובי ויהיה בסדר.
מתחיל לרוץ, מהלחץ רצתי קצת מהר מידי ואני מרגיש את זה בנשימות אז מאט כדי לא לגמור את כל האנרגיה כבר עכשיו. ק"מ ראשון עובר בסדר. ק"מ שני קצת יותר קשה ומרגיש שהשרירים טיפה תפוסים. בסיום הק"מ השני עוצר שוטף פנים, מותח בעדינות את הרגליים וממשיך. כשאני עובר ליד האגם רואה שני ברווזים שמגעגעים אחד על השני בקולי קולות. מה עובר על בעלי הכנף היום? למה הם כאלו רעשנים? ממשיך לרוץ מסיים ק"מ שלישי. יאללה אחד אחרון לפני המנוחה… למזלי מתחילה ירידה אז משחרר רגליים ומסיים קצת יותר מהיר מהרצוי (מוטיב חוזר היום).
ק"מ מנוחה לפני השלב הקשה והאחרון. רץ לאט כדי לנצל כל מטר להשיב כוחות לגוף. נשאר סיבוב בפארק ואז עוד ק"מ מהיר בדרך הבייתה וזהו, אני מעודד את עצמי. פותח מנועים ומתחיל לרוץ מהר אני בדקה מהיר יותר ממה שצריך! תרגיע מיד לפני שתחטוף פה איזה התקף לב! הרגעתי וסיימתי ב4:49 דקות לק"מ בדיוק מה שצריך. 1 עבר עוד 3 נשארו. ממשיך בתנופה מגיע שוב לירידה והרגליים עפות. חביבי תרגיע או שתמרח פה על השביל. מסיים באותו קצב. חייב לשתות הפה יבש כמו המדבר. שותה כמה לגימות. נשארו 2 ק"מ וזהו. פותח מבערים שוב ורץ את הק"מ האחרון שנשאר בפארק. בדרך אני עובר מתחת לעץ גדול ליד בית הקפה קקאו ונראה כאילו הציפורים מתווכחות על משהו ממש חשוב- אזיה רעש של ציוצים! הרגו אותי היום! עוצר ליד הברזייה לשתות ולשטוף פנים בפעם האחרונה.ממשיך בטיסה לכוון בייתי. ק"מ אחרון מסיים ב4:48! יפה מאד. זהו הסתיים הקטע הקשה נשארו רק 2 ק"מ רגועים עד הבית!
משתרך לאיטי לביתי שמח שעמדתי באימון אבל לא מבין איך אני מסיים שבוע הפחתה כל כך מותש וזה עוד לפני ה 28 ק"מ בשבת!
לא נורא עוד 3 שבועות מסיימים את האימונים הקשים ועוד 6 שבועות המרתון. כבר מתחילים להריח את הסוף.
סופ"ש נעים לכולם!