מעודד מריצת השבת והריצה שלפניה היום תכננתי לרוץ 4 ק"מ חימום, 13 ק"מ בקצב תחרות 5:13 ואז 4 ק"מ שחרור.
יצאתי מהבית ב4:35 בבוקר. מסביב הכל שקט קצת קר אבל לא נורא. מתחיל לרוץ הרגלים קצת נוקשות אבל זזות אני מקווה מאד שהורדת נפח הריצות ואימוני החיזוקים שאני עושה יפחיתו את הכאבים. 4 הק"מ עוברים בשלום הרגליים טיפה כואבות אבל לא משהו היסטרי. עושה מתיחות ומתחיל בקטע המהיר!
ק"מ ראשון אני עדיין בהתלהבות מסיים ב5:09 דקות אני אומר לעצמי להרגע כדי שלא אשלם על זה בהמשך. הק"מ הבאים הם סביב ה5:13 חלק מהירים יותר חלק מהירים פחות. גם הפעם יוצא מחוץ לפארק למרות שהסיבוב הוא קצת יותר מ3 ק"מ כלומר לא הרבה יותר גדול מהסיבוב בתוך הפארק. באזור הק"מ ה14 סה"כ (10 ק"מ בקצב המהיר) הרגליים מתחילות לכאוב יותר. רגל שמאל באזור הפנימי מעל כף הרגל ורגל ימין באזור גיד אכילס. אני מעודד את עצמי שאין עוד הרבה רק עוד 3 ק"מ מהירים ואז 4 ק"מ ברגוע הבייתה.
ממשיך לרוץ על הכאב כמו שאומרים מצליח להחזיק את 3 הק"מ בתחום הקצב ואפילו קצת מהיר יותר. מצד אחד זה מעודד מצד שני אני חושב לעצמי אם אני רץ ככה שאני פצוע למה יכולתי להגיע שהכל תקין???
מסיים את הקטע המהיר שתי הרגליים כואבות. שוקל לרוץ ישר הבייתה ולקצר את הריצה אבל מחליט לדבוק בתוכנית. יוצא ל4 ק"מ לכוון בייתי. מרוב שכאב לי ירדתי מ5:13 ל ק"מ ל7 דקות לק"מ כמעט הליכה! מזל שחלק האחרון של הריצה שלי הוא בירידה אחרת הייתי באמת עובר להליכה. סיימתי את הריצה עם דמעות בעיניים! לא ידעתי מה להגיד לאלעד. מצד אחד עמדתי בקצב מצד שני כואב מאד.
החלטתי לשים קרח על הרגליים לנוח קצת לחשוב ואז לדבר עם אלעד. ידעתי שיש לי גם טיפול אצל רם מחר בערב.
עדכונים בהמשך . נקווה לטוב!