היום הייתה לי ריצה משגעת ומשוגעת! רצתי 38 ק"מ שאת 6 הק"מ האחרונים רצתי בקצב 5:10! אני מאד שמח!
מכוון שאשתי רצתה לנסוע להורים שלה בחיפה מוקדם בבוקר ויש לנו רק רכב אחד חיפשתי טרמפ לנמל בשעה 4-5 בבוקר. הרי יש שם כל שבת מלא אנשים. מהקבוצה שלי אף אחד לא היה צריך לרוץ מרחק דומה אז לא יכולתי לנסוע עם אף אחד מהם. חיפשתי בקבוצות ריצה שונות בפייסבוק ובסוף החלטתי שמכוון שבמילא צריך לרוץ 10 ק"מ לפני כל שאר הקבוצה ארוץ מביתי ברמת אפעל לפארק הירקון ומשם לנמל.
בדקתי מה המרחק מביתי לפארק וזה היה כ10 ק"מ. בדיוק המרחק שאני אמור להשלים. מנקודת הכניסה שלי לפארק ועד לרידינג היכן שהקבוצה נפגשת יש עוד 3.5 ק"מ שלוקחים לי בערך 20 דקות. בתחילה חשבתי לצאת עוד יותר מוקדם ולרוץ עד לנמל אבל בהתקף עצלות החלטתי לישון עוד 20 דקות ולהפגש איתם קרוב למקום כניסתי לפארק ולהשלים את המרחק בסוף הריצה. למזלי שכנתי היקרה טלי גם בקבוצת הריצה שלי אז ידעתי שיהיה לי טרמפ הביתה בסוף הריצה.
אתמול בערב אכלתי ארוחת ערב טובה שכללה מנה גדושה של פסטה. ישנתי 6 שעות ובשעה 4:15 התעוררתי. הכנתי את הגוף לריצה (פלסטרים, משחות נגד שפשפות) אכלתי פיתה עם ריבה וב4:50 יצאתי לדרך. זאת הפעם הראשונה שאני יוצא מביתי לריצה ארוכה שכזאת ואף פעם לא רצתי במסלול הזה לפארק (נסעתי בו ברכב מספר פעמים בעבר).
תכננתי לרוץ בקצב 6 שיביא אותי תוך שעה לנקודת המפגש בפארק. ראיתי שבק"מ הרביעי יש גינה ואז תהיה שם ברזייה לשתות. התחלתי לרוץ והרגליים כאבו לי, בעיקר בפציעה "החדשה" בתחתית השוק. מה זה? עוד לא רצתי 500 מ'! נקווה שהגוף יתחמם אז הכאבים ירגעו. זה לא היה סימן טוב… סיימתי ק"מ ראשון בקצב 6:21 דיי איטי אם אמשיך ככה אאחר למפגש. הגברתי קצת והמשכתי לרוץ אבל לא הרגשתי חזק בגוף כמו בריצות האחרונות. לאחר 4 ק"מ הגעתי לגינה שטפתי פנים, שתיתי והמשכתי. טיפה התעכבתי כי לא מצאתי את הברזייה במהירות. המשכתי לרוץ על דרך בן גוריון שמובילה לפארק. גבעתיים כשמה היא עליות וירידות שגרמו לכך שלא שמרתי על קצב אחיד ולכן הק"מ הבאים נעו בין קצב 5:45 ל 6:15. כבר אחטוף על הראש מאלעד חשבתי.
רצתי ברחובות השוממים. איזה הבדל מתל אביב שמלאה תנועה בשעות האלו :). פה יכולתי לרוץ ללא חשש בכל הרמזורים האדומים…הגעתי קרוב לפארק לאזור אצטדיון ר"ג. ידעתי שיש לי עוד ק"מ וחצי וכ5 דקות לשעה שקבענו אז שלחתי הודעת וואטס אפ שאני קרוב ואם רוצים להתקדם קצת אפגוש אותם בדרך. קיויתי שאולי יצאו טיפה באיחור ואז לא יחכו לי הרבה זמן. המשכתי לרוץ בקצב והחזקתי את הטלפון ביד כדי לראות אם עונים לי. כ300 מ' מנקודת המפגש קיבלתי הודעה שהם במקום והאם לחכות לי. אמרתי שכן ונפגשנו לאחר כ3 דק.
היה כייף לפגוש את החברים. זה הבדל גדול לרוץ לרוץ לבד ועם מישהו. הריצה עוברת הרבה יותר בקלות ובמהירות. בשלב מסוים הסתובבנו וחזרנו לכוון הנמל שם נפגשנו עם המקצה השני ויצאנו בריצה דרומה לכוון יפו. בשלב הזה רצתי עם אורנית המקסימה והיה כייף. בשלב מסויים הצטרפו גם שי ואנג'ליקה והשיחה קלחה. אנגליקה הסתובבה בשלב מסויים ולאחריה אורנית ונשארנו אני ושי. שי הוא רץ חזק מאד שעשה כבר כ10 מרתונים, ו100 ק"מ בסובב עמק. הקצב הטבעי שלו הוא דיי מהיר והוא משך אותי קדימה. מידי פעם ביקשתי שיאט קצת. אני מאד אוהב לרוץ איתו כי הוא ממש חיובי ומעניין מאד. בדרך פגשנו את אלעד המאמן שלי. דיווחתי לו שהמצב של הרגליים הרבה יותר טוב מאשר היה בשבוע שעבר ואני מתכנן לרוץ את 6 הק"מ האחרונים בקצב המרתון (הייתי אמור לרוץ 8) הוא אמר שלא אתאבד על זה ואם מרגיש שאי אפשר אז שאוותר על המהירות ורק אשלים את המרחק. נפרדנו והמשכנו כל אחד לדרכו. שי התכוון לרוץ 28 ק"מ והיה אמור לרוץ איתי 3 ק"מ מתוך ה6 שנשארו לי בסוף. אבל כשהגענו לנמל הוא אמר שהוא קצת עייף ואם לא אכפת לי הוא יעצור.
הרגשתי הרבה יותר טוב משבוע שעבר אז אמרתי לו שזה בסדר. שטפתי פנים, שתיתי ויצאתי לדרך יש לי רק 3 ק"מ הלוך ו3 חזור. הרגליים היו בסדר גמור ורצתי בקצב יפה מאד. ק"מ ראשון סיימתי ב5:09 בדיוק כמו שצריך! ק"מ שני גם בקצב הרצוי. היה שלב שחשבתי אולי לעצור לשתות אבל שתיתי רק לפני 10 דקות! אז יאללה עוד ק"מ ואז חוזרים. הגעתי לק"מ ה-35 ואז נזכרתי שאני צריך לקחת סוכריות אנרגיה ולשתות. מהר הוצאתי את הסוכריות ושתיתי וקדימה חזרה לדרך. (הקפדתי מאד על סוכריות ושתייה כל 7 ק"מ).
את הק"מ ה-36 סיימתי בקצב 5:04! את הק"מ ה-37 בקצב 5:07! ואת הק"מ ה-38 בקצב 5:02! איזה כייף! ריצה מצויינת עם חברים מעולים! אני כל כך שמח ומרוצה! מבחינתי זאת ריצה כמו שצריך!
אז נכון שלא הקפדתי על קצב אחיד אבל העיקר התוצאה בסיום.
שיהיה המשך יום מקסים וחג פסח שמח!