היום ניצלתי את זה שאני הולך לכנס לריצה בשעה יותר מאוחרת מהרגיל. לצערי היה יום חם במיוחד וחשבתי שהנה מתנקמים בי על כך שלאחרונה הצהרתי שאני לא בטוח שלהתאמן למרתון בחורף יותר טוב מלהתאמן בקיץ מכוון שבמילא קמים מוקדם ואם כבר קמים שיהיה כייף לרוץ בבגדים קצרים.
האימון כלל 5 ק"מ קלים לחימום, 10 ק"מ בקצב מרתון ואז 5 ק"מ קלים לשחרור. רציתי לנצל את האור ולרוץ בפארק אריאל שרון בו אני רוכב. מכוון שיש רק רק ברזייה אחת הסיבוב שם קצת מעצבן ולכן לקחתי איתי בקבוק מים שרציתי לשים בצד הדרך ולשתות ממנו מידי פעם. תוך כדי הריצה שמתי לב שחם ואולי לא כדאי לרוץ במקום לא מוצל אז החלפתי את המסלול פארק הלאומי שבו קטעים מוצלים.
כשהגעתי לפארק לאחר 5 ק"מ הנחתי את הבקבוק מאחורי גדר נמוכה באחת הפינות. הוא לא היה מוסתר מידי אבל גם לא גלוי לגמריי. יצאתי לסיבוב של הריצה המהירה.
התחלתי לרוץ והיה חחחחחם! הרגשתי שהגרון שלי מתייבש במהירות מדהימה. רצתי ופשוט עצרתי ללגימה קצרה בכל ברזייה. כשחזרתי למיקום שבו הנחתי את הבקבוק הוא נעלם! זה לא שהייתי צריך אותו אבל סתם עיצבן אותי שמישהו לקח אותו!
הריצה הייתה טובה ועמדתי בקצבים רק הגרון הייבש הרג אותי. ניסיתי להלחם בדחף לשתות אבל הגרון היה כל כך יבש שזה ממש הציק. טוב הבנתי שעדיף להתאמן בחורף בסדר אפשר להרגיע את החום…פניתי בתחינה לשמיים. ק"מ רדף ק"מ וכבר רציתי לסיים את העינוי הזה. בייחוד שהבנתי שלאחר 15 ק"מ יש לי עוד 5 ק"מ!
הגעתי לביתי וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה מקלחת קרה וזירו!
התקלחתי במהירות ונסעתי לכנס.
שיהיה לכולם יום קריר ונעים!