יום חמישי לקראת סופו של שבוע לא פשוט. לא קרה משהו רע במיוחד רק תחושה כללית של עייפות נפשית ופיזית. יכול להיות שאני מעמיס על עצמי יותר מידי. מאמן כל ערב ו2 בקרים בשבוע, הטיפול במתאמנים שמעבר לאימונים, העבודה הרגילה שלי, פרסום הסיורים, המשפחה, גיוס הכספים למרתון שמוסיף הרבה למעמסה הרגשית ועם כל זה גם להתאמן למרתון.
השבוע ממש הורדתי הילוך באימונים שלי. ניסיתי להתרכז בגיוס הכספים למרתון מפני שחשבתי שאם ילך טוב זה יתן בוסט של אנרגיה ומוטיבציה. לא לקחתי בחשבון שאולי יקרה הפוך… אחד החסרונות שלי הוא שאני נכנס לדברים בפול כוח, נותן מכל הלב ולכן גם מצפה מאחרים אותו דבר ואין מה לעשות לא כולם אותו דבר.
ניכנסתי חזק לנושא גיוס הכספים למרתון. שלחתי הודעות ווטסאפ למכרים, פירסמתי פוסטים בפייסבוק, מיילים לאנשים בלי פייסבוק והתוצאות לא היו טובות כמו שחשבתי. אמנם התקדמנו אבל לא הרבה. יכול להיות שאני כל כך שקוע בזה שלא פירסמתי בצורה נכונה וברורה ואנשים לא הבינו מה אני רוצה מהם. זה גרם לי לפרסם פוסט שאולי פגע באנשים משום שכתבתי שמי שלא תומך בי הוא לא חבר אמיתי. הפוסט נבע מכך ששלחתי הודעות לאנשים שאני בטוח ב99% שאין להם בעיה לתרום 20 דולר (כ70 ש"ח) והיו ממש מעט תגובות.
מצד שני היו גם רגעים ממש משמחים השבוע. ראשית עודכנתי שיש לי בקופה עוד 758 דולר מהסבב הקודם של גיוס הכספים מה שמביא אותי לכמעט 2000 דולר! כלומר אנחנו כבר בחצי הדרך!!! לאחר מכן מספר מכרים שמזמן לא היו בקשר עלו מולי ותרמו. ממש חיממו לי את הלב, הסיור הקרוב ביום שישי מתמלא ואפילו מצאתי קיוסק במסלול שפתוח ב6 בבוקר כדי שאוכל לקיים את ההבטחה של מיץ / קפה באמצע המסלול.
הכתיבה קצת הורידה מן המועקה ואני כבר יותר אופטימי… מסקרן לראות מה יהיה ביומיים הקרובים. אעדכן.
שיהיה יום טוב, סופ"ש מקסים!