היום המשכתי בהכנות לחצי מרתון ת"א בריצה משובחת!
שמתי שעון ל5:35 כדי להתחיל לרוץ בנמל בשעה 6:25. זה היה אמור לתת לי זמן לרוץ 7 ק"מ לפני שמצטרף למקצה ה10 ק"מ של הקייטנה. בפועל התעוררתי לפני השעון ויצאתי לפני הזמן המתוכנן לכוון הנמל.
כשהגעתי לרידינג פגשתי את רועי מהקייטנה שגם הוא בא להשלים קצת ק"מ לפני. רועי הוא רץ מאד מהיר ולכן כשהציע לי לרוץ איתו סרבתי בנימוס למרות שאמר שירוץ בקצב שתכננתי (5:20-5:30 דקות לק"מ). נפרדנו כל אחד לדרכו והתחלתי לרוץ. היה קצת קריר וזה דחף אותי לרוץ טיפה מהר כדי להתחמם. החלטתי לרוץ דרומה לכוון הדולפינריום כי ידעתי שבהמשך לא נרוץ לכוון. חוץ מזה שרציתי לבדוק משהו במסלול – איזה רעיון למיזם שעלה לי בראש בזמן האחרון אבל עדיין לא יכול לדבר עליו!
עוד שבוע מרתון טבריה ולכן הרבה רצים נמצאים עכשיו בתקופת רגיעה. זה הסביר את מיעוט הרצים היחסי בנמל. רצתי על הדק וככל שעברו הק"מ הקצב התגבר. עוד לא ממש הגעתי לקצבים של האימונים למרתון אבל דיי קרוב. התחלתי בקצב 5:24 והגעתי עד 5:10. המראה של הים על הבוקר עושה טוב לנשמה! לא סתם אומרים שריצה טובה הרבה יותר יעילה מאשר כל כדור נגד דיכאון!
הגעתי חזרה לרידינג לאחר 7 ק"מ של ריצה לאורך הטיילת שבחוף. הייתי מלא אנרגיה ומוטיבציה אבל כאמור הקדמתי ולכן היו לי כ15 דקות לשרוף. הגעתי לנקודת הכינוס ופגשתי שם את אפי שגם הוא בא להשלים כמה ק"מ לפני. שאלתי אותו באיזה קצב הוא אמר באזור ה5:20 הפעם לא סירבתי ועשינו ביחד עוד ק"מ. הייתי חייב לשירותים אז אמרתי לו שימשיך ונרוץ ביחד בהמשך עם כל השאר.
אפי השלים עוד כ 2 ק"מ וכשכולם הגיעו המשכתי לרוץ איתו. היינו בקצב ממש טוב. דיברנו והיה מעניין ללמוד שהוא רואה עין אחת מגיל שנתיים ולמרות זאת הגיע להישגים מרשימים ואפילו שיחק כדורעף בליגה הלאומית! פתאום בק"מ השלישי התחיל לכאוב לי ברגל באזור השין ספליט. מאד חששתי שבגלל המהירות אני מתחיל פציעה חדשה ולכן עדכנתי את אפי והמשכתי איתו עוד כק"מ ואז האטתי. המשכתי לרוץ והכאב לאט לאט התפוגג. התחלתי לשקוע במחשבות על שזה לא טוב להיפצע עכשיו למרות שאני לא ממש בתכנית אימונים למירוץ חשוב, עדיין יש לי כמה מטלות שלקחתי על עצמי כמו ללוות חבר בחצי מרתון תל אביב ולרוץ 10 ק"מ בירושלים למען האגודה למלחמה בסרטן. הייתי כל כך עסוק במחשבות שלא שמתי לב לקצב. פתאום אני רואה שאני בקצב 5:09!!! האלו אדוני תרגיע ומהר!
האטתי או חשבתי שהאטתי כי בק"מ הבא השעון הראה 5:19! עדיין דיי מהיר. המשכתי לרוץ מאד מעודד שהכאב עבר והקצבים מהירים. המחשבות עברו יותר לכוון של המיזם החדש שאני מתכנן שכולל בתוכו גם ריצה ולפתע השעון מראה קצב 5:05 !!! בן אדם אתה לא בסדר! הרי רק לפני שני ק"מ דיברנו וסגרנו על האטה… האטתי קצת לקצב 5:14. כך סגרתי 17 ק"מ בקצב ממוצע של 5:22!
במחשבה לאחור יכולתי לרוץ עם רועי 🙂
קצת התבאסתי שלא המשכתי עם אפי אבל כשכואב זה אומר שהגוף מאותת לך שמשהו קורה. אני ממש מרוצה מהקצב רק צריך לבדוק מדוע כאב.
שיהיה אחלה יום ושנה אזרחית טובה לכולם!