היום יצאתי לריצה של 25 ק"מ שמתוכם 3 הק"מ האחרונים בקצב המרתון. רצתי עם חברי הקייטנה שחלקם מתכוננים למרתון ת"א. הגעתי לבדי לנמל מכוון ששובצתי למקצה של ה20 ק"מ והיה עליי להשלים 5 ק"מ. הפעם באתי מוכן עם מוזיקה, כדורי מלח, סוכריות אנרגיה ושעון כמובן. מראש הגדרתי שאני רץ לאט את הק"מ הראשונים כדי להתחמם ולשמור כוחות לק"מ המהירים בסוף.
התחלתי לרוץ וק"מ ראשון אני מסיים בפחות מ6 דקות. זאת לא הייתה כוונת המשורר בלרוץ לאט!!! ממשיך מסיים באותו קצב גם ק"מ שני ושלישי ורביעי וחמישי… טוב אם כבר הגוף משחרר אז בסדר. לא שרצתי במהירות שיא אבל הכוונה הייתה להיות יותר באזור ה6:16-6:20 לק"מ ולא 5:58.
רצתי לכוון תל ברוך והיה חשוך עם ירח ענקי בשמים. ציפיתי שיהיה קר אז התלבשתי בהתאם אבל היה לי דווקא חם אז חשבתי להוריד שכבה כשאגיע חזרה לנמל להצטרף לשאר החברים. כשהסתובבתי כל החום נעלם מפני שהרגשתי את הרוח שעד עכשיו היתה בגב שלי. אז גם שמתי לב כמה מעורפל ובקושי ראיתי את הארובה של רידינג והאור הירוק שלה. חשבתי על ספנים של פעם שהיו צריכים מגדלורים כדי למצוא את דרכם לנמל.
דיי מהר השמש עלתה וגם חברתי לחברים וזה הכניס בי עוד אנרגיה. רצנו עד הדולפינריום ובחזרה כשכל פעם אני מדבר עם מישהו אחר והיה ממש כייף. חברנו למקצה השלישי ורצנו לפארק. בתחילת הקטע הזה פתאום נעשה קריר והייתה רוח. את רוב הקטע רצתי עם מורן שמתאמנת למרתון תל אביב וגם היא נפצעה בברך. דיברנו והסחנו אחד לשנייה את הכאבים בברכיים. עד הק"מ ה22 שם עצרתי התארגנתי על סוכריות אנרגיה, שתייה הורדתי שכבה ויצאתי לקטעים המהירים.
להפתעתי היה לי יותר קל ממש שחשבתי ולא הייתי צריך לעצור עד לנמל. עוד סימן להתאוששות. הברך לא כאבה וסה"כ הייתה ריצה ממש כייפית.
שבוע טוב חברים!