היום התחלתי להתאמן לקראת חצי מרתון תל אביב אליו אני עומד להרשם ביחד עם קבוצת הריצה של מקום העבודה שלי.
אני לא מתכוון לשבור שיא רק לרוץ בכייף ואולי ללוות את אחד הרצים שזאת לו פעם ראשונה בחצי מרתון. בכל מקרה אני חייב להעלות נפחים כי מזמן לא רצתי 21 ק"מ ואני רוצה גם להגביר קצת קצבים.
בתור התחלה רציתי לרוץ היום 15 ק"מ שחלקם מהירים יותר. התכנון המקורי היה לרוץ 5 ק"מ קל יחסית ואז עוד 10 מהירים יותר. בסביבות קצב 5:30 דקות לק"מ. בגלל שלא היו עוד רצים שרצו 15 ק"מ (היו כאלו רצו 20 וכאלו שרצו 10) ורציתי לישון עוד קצת החלטתי להתחיל לבד את ה5 ק"מ הראשונים ואז להצטרף לחברי מהקייטנה ל10 הק"מ האחרונים.
הגעתי ב6:20 לרידינג וכרגיל החנייה כבר הייתה מלאה ולכן חניתי בחניון האוטובוסים הסמוך. היום לקחתי איתי נגן מוזיקה לאחר הרבה זמן שלא רצתי עם מוזיקה. לקח לי טיפה זמן להתארגן עם הנגן והגופיה 🙂 ואז התחלתי לרוץ צפונה לכוון תל ברוך. היה דיי קר וקיויתי להתחמם תוך כדי הריצה. הרגליים היו כבדות ולא זזו. המוזיקה לא ממש דירבנה אותי למרות שאלו שירים שאני מאד אוהב. הרגשתי שאני צריך להוריד אוזניה אחת. אני חייב להודות שדיי סבלתי :(.
מה שהיה מעניין שאולי בגלל מצב הרוח שלי כל מי שבא מולי נראה סובל גם! הקטע היותר מעניין היה שלמרות שנראה לי שאני רץ לאט מאד סיימתי את הק"מ ראשון בקצב 5:44. המשכתי לרוץ טיפה יותר מעודד והחלטתי שלאחר 2 ק"מ אעצור ואעשה מתיחות דינמיות. סיימתי ק"מ שני בקצב 5:22 ומצב הרוח השתפר עוד קצת. עצרתי בדיוק במקום תצפית על הים בו היו מספר סירות ולידן אנשים עם מצופים. לא הצלחתי להבין האם הם שוחים או צוללים. אבל הבריזה והריח מהים פתחו לי קצת את הצאקרות.
לאחר המתיחות חזרתי לרוץ הרגשתי קליל, היה ממש כייף אפילו המוזיקה השתפרה והשעון הראה קצב 4:55! כל זה הסתיים לאחר 500 מטר והרגליים הרגישו שוב כבדות. למזלי בדיוק אז הייתי צריך לחזור לכוון הנמל לחבור לחברים והדרך הייתה בירידה יחסית. הקצב היה 5:15. החלטתי שאני סוחב בקצב הזה כמה שאוכל ואז אוריד לכוון 5:30. הגעתי חזרה לנקודת המפגש ליד גשר המנעולים עדיין בקצב 5:15. כבר היו שם כמה חברים אז דיברתי איתם קצת. בגלל שהקדמתי ב10 דקות ולא רציתי להתקרר החלטתי לעשות עוד סיבוב של ק"מ. הייתי במצב רוח טוב בגלל הקצב הטוב והפגישה עם החברים ואופס סיימתי את הק"מ נוסף בקצב 5:03!!!
חברתי לשאר החבורה של הקייטנה אבל לא מצאתי שם מישהו שצריך לרוץ בקצב שלי ולכן הצטרפתי לחברים שכייף לרוץ איתם למרות שרצו בקצב קל בסביבות 5:55. וכך רצנו בכייף עוד 10 ק"מ! אין כמו לרוץ עם אנשים מעניינים וחולים בראש כמוך!
לסיכום למרות שהפכתי את סדר הקצבים אני מאד מרוצה. הגוף הוכיח שיכול לעמוד בקצבים יותר מהירים ממה שאני מרשה לעצמי. בסיכום הריצה רצתי 16 ק"מ בקצב ממוצע של 5:39 כך שהייתי קרוב 9 שניות לקצב הממוצע שרציתי לרוץ בו!
שיהיה אחלה יום!