לאחר הקטסטרופה ביום חמישי דיברתי עם אלעד וכבר חשבתי שזהו אני מוותר על חצי מרתון תל אביב. אלעד בדרכו העדינה אך הנחושה שכנע אותי לא לוותר ולנסות עוד קצת כי לוותר תמיד אפשר.
הסכמתי כי בתוכי קשה לי לוותר.
נחתי ביום חמישי וביום שישי נסעתי עם המשפחה לטיול בצפון מדבר יהודה. חזרנו בצהריים ואני ואשתי נכנסנו לנוח. לא הספקנו להרדם והתחילו דפיקות של פטיש. ניסנו להתעלם ולשים כרית על הראש (לא היה לנו כוח לקום) אבל הדפיקות לא פסקו ובשלב מסויים גם התחילו קדיחות. באותו רגע קמתי התלבשתי בבגדי הכרגועף שלי והודעתי לאשתי שאני הולך לשחק כדורעף בקאנטרי. כמובן שבדרך עברתי אתל השכנים מעלינו ומתחתינו לראות מי עושה את הרעש. מסתבר שאלו השכנים החדשים שהחליטו ש3 בצהרייםיום שישי זה שמן מעולה לתקן את הארון. לאחר נסזיפה בשכנים הלכתי לשחק כדורף חופים בקאנטרי.
הייתי ממש טוב ולא כאב לי כלום! לכן החלטתי לנסות לרוץ בשבת. קבעתי עם חברי הקייטנה בנמל ובשעה 6:15 התייצבתי כדי לרוץ 21 ק"מ. ההוראה הייתה לרוץ לאט את רוב המרחק והגביר לקצב תחרות ב2-3 אחרונים.
התחלנו לרוץ והיה בסדר אולי בגלל שמההתחלה רצתי עם אנשים לא כאב לי… רצנו צפונה לכוון תל ברוך כ5.5 ק"מ וחזרנו חזרה. בדרך צפונה היתה רוח צד שהייתה מאחורנו וקצת דחפה קדימה ובחזור הרוח הייתה בפנינו והיה מאד קשה לרוץ. חזרנו לנמל אספנו את המקצה הבא ויצאנו לכוון הפארק.
בתחזית אמרו שיהיה קריר ויהיה גשם מה שקרה שבגלל הרוח החזקה כל העננים היו מעל תל אביב ומזרחה ומעל היום היה נקי לגמרי! רצנו עוד כ6 ק"מ וחזרנו חזרה בדרך חזרה נצמדתי לידידי גדי כדי שיעזור לי לרוץ מהר יותר ואכן את 5 הק"מ הבאים עשינו בקצב ממוצע של 5:30 ואת הק"מ האחרון ב5:19. אמנם זה רחוק מה5:13 שהוא קצב התחרות אבל לאחר מה שקרה ביום חמישי הייתי מאד מעודד!
יש מצב שאני חוזר לעיניינים!
לאחר הריצה עשינו פריסה כרגיל ובדיוק שסיימנו אותה התחיל לרדת גשם בנמל.
היה כל כך כייף לחזור הביתה להתקלח ול התארגן ליום של שהייה בבית החמים.
יום טוב לכולם!