לאחר חודש של רגיעה מספורט הערב יצאתי עם חבר יקר בשם אלון לריצת שטח. זאת לא היתה סתם ריצה- ריצת ליל ירח שאורגנה ע"י אנשי מרוץ תנ"ך תש"ח. היו 3 מסלולים 5, 10 ו15 ק"מ. אנחנו בחרנו לרוץ 10 ק"מ. הריצה התחילה והסתיימה בשדה ליד קיבוץ נחשון והייתה מאורגנת מצוין.
הגענו והיו סדרנים שכוונו את הרכבים ובאזור הכינוס היתה שתייה חמה ומים. אפילו שער זינוק היה שם 🙂
היה כייף לפגוש חברים שמזמן לא ראיתי כמו לירון ויואב שבעבר באו לקייטנה. מסתבר שהיו שם עוד כמה שלא פגשתי. ניצלתי את הריצה לבדיקה נוספת של נעלי השטח החדשות ולקחתי גם את תיק המים מכוון שלא הייתי בטוח שיהיו מים לאורך המסלול. למרות שרצנו רק 10 ק"מ מנסיוני ידעתי שתמיד טוב שיהיו מים.
הריצה התחילה בשדה שיבולים יפיפה והירח הביט והאיר עלינו מלמעלה. כמובן שאין ריצה בלי צילומים אז הצטלמנו לפני, צילמנו בדרך וכמובן שאחרי. בשעה 20:35 בדיוק יצאנו לדרך! נחשול קטן של אנשים עם פנסים על הראש. תוך כדי הריצה זה נראה כמו נחש מואר המזדחל על הגבעות. זה היה מראה יפה!
המסלול היה דיי מישורי ואלון ואני רצנו בקצב נוח ודיברנו כל הדרך. עקפנו דיי הרבה רצים וחלקם העירו לנו שאם אנחנו יכולים לדבר סימן שאנחנו לא רצים מספיק מהר 🙂 השבנו שזאת ריצת שחרור עבורנו. מזג האויר היה סביר. להפתעתי היה לח והזעתי מאד. מדי פעם היו משבי רוח מרעננים. לקראת סוף הריצה הלחות טיפה ירדה.
להפתעתי ולזכותם של המארגנים היו תחנות מים כל מספר ק"מ. בשלב מסוים במסלול רצי ה10 ק"מ פנו ימינה ורצי ה15 ק"מ שמאלה. אני ואלון פנינו ימינה ולפתע שמנו לב שאנחנו דיי לבד… זה לא היה נורא סתם משונה. צחקנו שאולי אנחנו ראשונים ונזכה בפודיום. כ500 מטר לסיום ראינו את שער הסיום המואר והגברנו קצב ומכוון שהדרך הייתה ישרה כיביתי אתהפנס ורצנו נטו לאור הירח. מכוח ההרגל חיפשתי בצד השער את השעון שמראה את הזמנים (כמו בתחרויות) אבל אז נזכרתי שזאת רק ריצה בשביל הכייף.
בסיום היו עוגיות, בייגלה והרבה מים. כל הכבוד על הארגון ביחוד שזאת היתה ריצה חינמית!
במשך כל הריצה לא הרגשתי את הנעלים בכלל ונראה לי שזאת הצלחה!
בסה"כ הייתה ריצה מאד כייפית עם חברה טובה! מקווה שנחזור על זה שוב בקרוב.
שיהיה אחלה סופ"ש!