היום יום שישי נפגשנו שוב מסגרת מצומצמת של הקייטנה. בתחילה תכננתי לרוץ 15 ק"מ מכוון שבאמצע השבוע אני לא רץ ריצות יותר מ8 ק"מ. נסעתי עם אלון להדר יוסף שם היינו אמורים להפגש עם אודליה שאמורה לרוץ 18 ערן וחווה שאמורים לרוץ 25 והתחילו מוקדם יותר. בדרך הירח היה גדול ומלא בשמים וזה היה מחזה יפה.
אמרתי לעצמי שאנסה לעשות איזה ריצה בשעות הערב השבוע.
הגענו לנקודת המפגש בשעה 6:40 שזה יחסית מאוחר לעצמנו אבל חופש היום ומזג האויר מאפשר אז למה לא? חוה וערן הגיעו בריצה לנקודת המפגש. אודליה גם הצטרפה ויצאנו לדרך חבורה של אנשים שאוהבים לרוץ ושמכירים באופן שטחי או בכלל לא. אמרתי שאלון ואני מתכוונים לרוץ 15 אז אולי נסתובב לפניהם והשאר מיד אמרו שיסתובבו איתנו וישלימו בהמשך. איזה נחמד מצידם! רצנו ודיברנו משתדלים לרוץ בקצב הרצוי 5:50-6:00 ולא לרוץ מהר מידי. לפעמים בריצה שמדברים ולא מרוכזים אז הגוף מושך לקצב אחר וצריך להזהר. היה מעניין לראות איך השעונים של כולנו מראים קצב אחר למרות שרצנו ביחד. אמנם הבדלים קטנים של שניות אבל עדיין הבדלים כנ"ל גם לגבי המרחק.
יחסית לשישי שעבר הפארק היה ריק ולא מפוצץ כמו בשבוע שעבר. אולי באזור הנמל המצב היה אחר. מזג האויר היה מעולה. החברותא נחמדה מאד והריצה זרמה בכייף גדול. מסתבר שערן הוא סלבריטאי ריצה וכל כמה דקות פגש מישהו שהוא מכיר ואחת מהן אפילו הצטרפה עלינו באמצע הדרך. פגשנו אנשים מהקיטנה שהיו באימונים של קבוצות הריצה שלהם או לבד. לאחר 7.5 ק"מ הגענו לארומה בנמל שם היינו אמורים להסתובב. נכנסנו שתינו מים קרים. מדהים כמה ספורטאים עוצרים שם באמצע או בסיום הפעילות שלהם. היה ממש תור למים… הרגשתי ממש טוב אז אמרתי שמצידי אפשר להשלים ל9 ק"מ שהם צריכים ואז להסתובב.
לצערי העצירה התמשכה טיפה יותר מידי והיה קשה לי להתניע לאחר מכן. המשכנו לרוץ עוד ק"מ וחצי והסתובבנו. ככל שהדרך התמשכה הרגשתי שיותר ויותר קשה לי. גם שאר החבורה הרגישה זאת למרות שלא אמרתי דבר ואולי בגלל זה 🙂 מפני שבדרך כלל אני דברן לא קטן. המשכנו לרוץ והיה מעניין לראות איך לאט לאט החבורה התפצלה ל3 זוגות. אלון ואודליה מקדימה, ערן ומישהו שנוסף אלינו לריצה ככה פתאום כששאל אותנו שאלה. מסתבר שהוא חדש בריצה אבל ותיק באופניים ורצה לשאול משהו- הוא נפל בדיוק על האדם הנכון. ערן הסביר לו כל מיני דברים והם דיברו גם על אופניים, וחווה ואני מאחור. מזל שהיא רצה איתי אחרת היה לי הרבה יותר קשה.
לאחר כ14 ק"מ בערך באחת מעצירות המים אודליה המקסימה הציעה לי תמר. בדרך כלל אני לא אוהב תמרים בעיקר בגלל הצורה החיצונית. בזמן האימונים למרתון אפילו קניתי קופסא של תמרי מעג'ול וניסיתי לקחת לפני ריצות אבל לא ממש הסתדרתי איתם. הפעם הסכמתי כי ידעתי שתמר יתן לי אנרגיה רק אחרי שנתתי ביס הסתבר לי שיש בתמר גם המון המון מלח 🙂 זה חכם בגלל שהגוף מאבד מלחים בריצה אבל ממש קשה לעיכול… למרות ששתיתי הייתי חייב לשתות שוב לאחר מספר ק"מ.
לאט לאט הרגשתי פחות טוב והחלטתי לא להסתכן ואולי ללכת קצת. אז בק"מ ה16 אמרתי לח'ברה שאני עובר להליכה וניפגש בסיום. בדיוק באותו רגע פגשנו את זוהר מהקייטנה שבתחילה רצה להמשיך לרוץ איתנו, אז שינה את דעתו והמשיך לנמל ושוב חזר לכוון הדר יוסף 🙂 בזמן זה הלכתי והורדתי דופק והתאוששתי. הלכתי כ500 מ' אבל זה ממש ביאס אותי אז חזרתי לרוץ. מקדימה ראיתי את זוהר אז התמקדתי בלהתקרב אליו. בק"מ ה17 עצרתי שוב לשתות ואז רצתי עד הסוף שהק"מ האחרון בקצב 5:36!
הגעתי להדר יוסף ונפגשתי עם החברים. כמובן שמיד הצטלמנו בשביל הקייטנה כולל המחצלת הזירו והכוסות (בדיחות פרטיות של הקייטנה). היה מדהים לראות שמריצה אחת טובה התגבשנו והתחברנו! היה ממש כייף להכיר ולרוץ עם חוה, אודליה וערן!
מעניין שמספר פעמים בעבר ריצות לא טובות שלי איכשהו התקשרו להדר יוסף אבל נראה לי שיותר משותף להן שניסיתי לרוץ יותר ממה שאני אמור/ מסוגל באותו רגע. לרוץ באמצע השבוע 8 ק"מ ואז להוסיף 10 בסוף שבוע זאת קפיצה גדולה גם למי שעשה מרתונים ועד לפני 4 חודשים 18 ק"מ היו חימום עבורו. יש מצב גם שאני צריך להקפיד יותר על לקחת את הכדורים שלי שמורידים קצב לב בזמן שאני בחופשה. כשאני בעבודה אני לוקח כל יום אבל בחופשות אני קצת מזניח ויש מצב שזה לא ממש תורם.
לסיכום למרות הקושי היה כייף גדול. אין תחליף לריצה טובה עם אנשים טובים זאת תחושה שקשה להשוות למשהו אחר ואולי בגלל זה היא כזאת ממכרת!
שבת שלום לכולם!