היום רצתי 23 ק"מ והיה קשה! מי שעוקב אחרי אולי שם לב שהיום יום שלישי ולא יום שני שבו אני רץ בדרך כלל. הסיבה לכך היא שמיום ראשון עד היום אשתי לא הייתה בבית (ובהמשך השבוע היא עובדת כמעט כל ערב כולל ביום הולדתי שחל מחר!) ובנוסף לכך בני הגדול חולה (בדיוק כמו שכאשר הייתי יוצא למילואים תמיד אחד הילדים היה חולה). בגלל זה לא יצאתי לרוץ כרגיל. פחדתי להשאיר ילד חולה לבד בבית ולהעלם לשעתיים וחצי בערך ללא טלפון. (יש לי טלפון ענק ואין כיסים כאלו גדולים בטייץ שלי). אז היום איך שאשתי חזרה יצאתי לריצה.
אני פחות אוהב ריצות ערב- הגוף עייף מכל היום, הבטן מלאה מארוחת הצהריים והראש חושב על דברים אחרים. יש שיגידו שאלו בדיוק סיבות טובות לרוץ. אני פשוט התרגלתי לרוץ בבוקר. מתחילת הריצה הייתה לי בחילה קלה וטיפה כאבה לי הרגל. כל הזמן שקלתי לבטל ולחזור לביתי אבל כפולני טוב סיימתי את האימון כמתוכנן. כדי לגוון רצתי לבית החולים תל השומר. יש שם מסלול הקפי נחמד שרצתי בו כבר בעבר. כך חסכתי לי קצת ריצה בפארק הלאומי. רצתי לאט יחסית בחלק הראשון כדי לשמור כוח לחלק העיקרי שכלל 13 ק"מ בקצב מרתון (שלפניו ולאחריו 5 ק"מ ריצה קלה). בתחילת המסלול יש אזור ובו מתקני כושר לשימוש חופשי כמו שיש בהרבה ערים. אמרתי לעצמי שבוודאי יש שם ברזייה הרי הגיוני שליד מקום שעושים בו כושר תהייה ברזייה. עשיתי סיבוב באזור ולהפתעתי הרבה לא הייתה שם ברזייה. מאד משונה! איזה חסור הגיון.
המשכתי לרוץ כשאני מגלה אזורים חדשים בבית החולים שהוא ענקי ואפילו יש בו חדר כושר. לאחר כ5 ק"מ עצרתי לשתות במקום היחיד שהכרתי שיש בו שירותים- המרפאה לטיפול בהפרעות אכילה. אני לא זוכר עם רשמתי על כך אבל גם הפעם וגם בפעם הקודמת שנכנסתי לפה היה מאד מאד חם בלובי של הבניין! מעניין מה הההגיון של זה?
סיימתי את קטע הריצה הקלה ועברתי לקטע הריצה המהירה יותר שמחתי על כל מטר שלא אצטרך לרוץ בסיבובים בפארק. תוך כדי ריצה בא מולי רץ עם כלב קטן, אולי ציוואווה שבתחילה חשבתי זה חתול. מצחיק- מי רץ עם חתול? לא הספקתי לראות אם הוא רץ עם רצועה או לא ואז בהמשך כשרץ מולי שוב שאלתי אותו האם יש לו רצועה? (פחדתי להתקל בה וליפול). לא זכיתי לתשובה. מעניין האם חשב שאני פוחד מהכלב… סיימתי כ9 ק"מ מתוך ה23 בבית החולים. או בהתסכלות אחרת 4 מתוך 13 הק"מ המהירים. המשכתי לרוץ לכוון הפארק כשאני לוקח את המסלול הארוך ביותר שהכניס אותי לפארק לאחר 13 ק"מ.
הפארק של הערב שונה מהפארק של הבוקר. הרבה פחות רצים והרבה יותר קבוצות כושר, דייטים של דתיים, ואנשים עם כלבים. אפילו משטרה עם אופניים הייתה בפארק. פחדתי שיעצרו אותי על מהירות :). נשארו לי 5 ק"מ של ריצה מהירה ו5 של ריצה קלה. עשיתי סיבוב מלא של הפארק (3 ק"מ) ואז ריצה של ק"מ הלוך וחזור לנקודה שבה נכנסתי לפארק. היה לא קל וקיללתי לחשבתי כל רגע אני עומד להקיא אבל עמדתי בזה. עכשיו נשאר 5 ק"מ ריצה קלה הבייתה.
בשלב זה החלו לי כאבים בכף רגל שמאל ושקלתי להפסיק את האימון מוקדם מהמתוכנן. אילוץ נוסף היה הרצון שלי לחזור לביתי עד 21:00-21:15 (יצאתי ב 18:45) . לגביי הכאב ברגל חשבתי על זה שבגלל שכאשר קניתי את הנעליים האחרונות שלי בזוג המקביל היו כל כך הרבה ק"מ כך שלאחרונה אני רץ רק עם זוג אחד. יתכן שזה גורם לתנוחת ריצה שטיפה גורמת לכאבים. עכשיו שהק"מ כמעט השתוו אנסה לרוץ עם הנעליים הקודמות ואראה איך זה מרגיש.
רצתי לכוון השכונה שלי כשכל הדרך אני חושב להוריד ק"מ או לא להוריד? כשנכנסתי לשכונה נשארו לי עוד 2 ק"מ והשעה הייתה "רק" 21:00 אז החלטתי לרוץ את כל המרחק שצריך.
הגעתי לביתי ב21:12 בדיוק בזמן שרציתי!
הייתה ריצה לא קלה. אני שמח שלא נשברתי ושעמדתי בכל הדרישות של האימון.
הולך להיות שבוע לא קל עם זה שאשתי עובדת כל ערב כמעט והילד החולה. מקווה שלפחות בריצות יהיה קל.
לילה טוב!