היום רצתי ריצת שחרור של 8 ק"מ שחולקו ל4 בקצב 6:30 ו4 בקצב 6:15. רצתי ללא המדרסים ואני מקווה שמעכשיו מצב הרגליים ישתפר. זה לא יקרה תוך יום אבל אני מאד מקווה שלפחות תוך שבוע תהיה הקלה.
פחדתי שירד גשם תוך כדי ריצה אבל למזלי השמיים היום בהירים וחצי ירח גדול וזוהר היה בשמיים. התלבטתי באיזה מסלול לרוץ ולבסוף החלטתי לרוץ כמה שיותר בפארק הלאומי כדי שאוכל לרוץ על הדשא ולהקל במקצת על הרגליים במידה ויהיו כאבים. לצערי הכאבים התחילו דיי מהר אמנם לא בעוצמה של יום שני אבל עדיין כאב.
בעבר כתבתי על רכבים שעוצרים על מעברי חצייה ושזה מאד מרגיז. היום תוך כדי הריצה התקרבתי למעבר חצייה במחלף אלוף שדה. להולכי הרגל היה רמזור ירוק ומספר רכבים עמדו והמתינו שהרמזור יתחלף. ראיתי אופנוע מגיע ועובר בינהם. אמרתי לעצמי אם הוא עוצר על מעבר החצייה אני עושה משהו בנידון. כמובן שהוא עצר על מעבר החצייה בדיוק כשחציתי אז ניענתי את האופנוע מעט. לא כדי שהרוכב יפול אבל כדי שירגיש. הנהג המבוהל/מופתע/ עצבני הסתכל עליי- צעקתי לו "אתה חונה על מעבר החצייה" והמשכתי לרוץ. מעניין מה הוא חשב על הנושא…
למרות שצפוי מזג אוויר סוער בימים הקרובים דווקא היה לי חם. אני חושב שכובע הצמר שאני רץ איתו מחמם מידי וכמובן לא סופג זיעה. אולי כדאי לרוץ עם כובע ריצה.
חזרתי לביתי ביצעתי 5 סטים של ריצות מתגברות של 30 שניות וקדימה למתיחות. הרגליים כאבו וקיויתי שאספיק לטבול אותן בדלי עם קרח לפני שנצא לבית הספר עם הילדים (כמובן שלא הספקתי).
שיהיה יום יפה לכולכם!