היום הלכתי לשחות כשעדיין אירועי הטריאטלון מאתמול בראשי. כחלק מהתחרות של המבוגרים צריך לשחות 14 בריכות. זה לא נורא ואני שוחה הרבה יותר בימי ראשון אבל יש הבדל גדול בין לשחות מהר 14 בריכות ללשחות לאט ולפעמים לעצור "לנקות את המשקפת". כשאני שוחה אני שוחה 4 בריכות חתירה ואז 2 חזה כדי לאגור כוחות. היום ניסיתי לשחות כמה שיותר בריכות חתירה רצוף והיה לי מאד קשה!
בגלל שחשבתי על התחרות שחיתי מהר מהרגיל והרגשתי שהלב שלי פועם בחוזקה. הצלחתי לשחות 10 בריכות רצוף והרגשתי טוב עם עצמי- יש לי שנה לשפר! בכלל האימון היום היה לי יותר קשה מהרגיל. מצד שני הסיפוק בסיום היה גדול יותר!
בכלל אני מתחיל להרגיש שהמוטיבציה מתחילה לחזור- עוד ביום שישי החלטתי לקחת את עצמי יותר בידיים ולהקפיד על כל מה שצריך. שינה, תזונה, תרגילי חיזוק בימים שלא רץ. אני יודע שלא הקפדתי בעיקר בנושא של התזונה ותרגילי החיזוק. ראיתי שב22.1. יש מרוץ לזכר עומר מנוס שהיה מאד ידוע ומקובל בקהילת הרצים ומת במפתיע כשהיה בחו"ל. בהתחלה דובר על מרוץ פתוח ספונטני ונחמד אבל בסוף הפך לעוד מרוץ שעולה כסף בההפקה של חברה. מקווה שיהיה טוב- אני שוקל לנסות לשבור את השיא של י ב10 ק"מ במרוץ הזה- צריך לדבר על זה עם אלעד.
ביום שישי גם קניתי כורכום שאמור לעזור נגד דלקות (אם אכן מה שיש לי ברגל זו דלקת) וספירולינה שזאת אצה שמייחסים לה תכונות פלא של חיזוק וגם עזרה לשרירים להתאושש יותר טוב. בפעם הקודמת שנפצעתי בדרך לאמסטרדם לא הרגשתי שהכורכום עוזר לדורבן אבל הפעם אני חושב שהמצב שונה.
אני מאד מקווה שאוכל לצאת מהכאבים האלו חבל שזה יהיה מה שיעצור אותי בסוף אחרי שהמוטיבציה התחילה לחזור.
מחר ריצת פארטלק- נקווה שיהיה בסדר.
יום טוב!