היום שוב עשיתי ריצת פארטלק- או בעברית משחקי קצב. זאת ריצה שכל מרחק או זמן מסויים משנים את הקצב. הפעם רצתי 1-2-3-2-1-2-3-2-1 שזה אומר דקה בקצב מהיר- 4:30-4:50 דקות לק"מ ואז דקה לאט, לאחר מכן שתי דקות מהר ואז שתי דקות לאט וכדומה…
בפעם הקודמת שרצתי ריצה דומה הייתי עסוק בנסות לזכור את המקטע הבא ולחשב בשעון עד איזה דקה צריך לרוץ. הפעם לא התעצלתי והכנסתי את האימון לשעון ערב קודם אז השעון סימן לי מתי להתחיל, כמה זמן יש ואם אני לא בקצב נתן התרעה- איזה כייף! איך לא עשיתי זאת קודם???
רצתי מביתי לפארק חימום של 15 דקות. כשהגעתי לפארק ראיתי בכניסה לפארק את קבוצת הבנות הדתיות שמתאמנות בריצה. נראה שהחליפו מאמנת. בכלל אני כבר מכיר בפנים הרבה אנשים שמתאמנים בפארק. זה סוג של אחוות רצים ללא דיבור.
כמו בפעם הקודמת שעשיתי אימון דומה גיליתי שאני יכול לרוץ דיי מהר והייתי צריך אפילו להרגיע את עצמי לא לפתוח מהר מידי כדי לא להתעייף. השימוש בשעון עזר לי להתתרכז בריצה ובנוף ולא בחישובי זמן.
בסיום רצתי חזרה לביתי וכק"מ מביתי התחיל לרדת זרזיף של גשם. קצת התבאסתי כי פחדתי שיהיה יום גשום . מצד שני נזכרתי במרתון אמסטרדם ואיזה כייף היה וקיבלתי את הגשם בשמחה.
אז היה אימון טוב שהחדיר בי עוד קצת מוטיבציה כי למרות שאני מתאמן וכו.. אני עדיין לא שם ב100% כמו שהייתי במרתון.
שיהיה יום יפה לכולנו!