היום רצתי ריצה של 24 ק"מ שמתוכה רצתי 14 ק"מ בקצב המרתון המיועד שהוא 5:41 דקות לק"מ. ציפיתי שהריצה תהיה יחסית קלה מפני ששבוע לפני כן רצתי 21 ק"מ בקצב מהיר יותר 5:23.
להפתעתי לא היה לי קל כך כך מה שמלמד שכל ריצה לגופה ויש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על הריצה כגון מה אכלת ערב לפני, שעות השינה, איך התעוררת בבוקר, מצב הבטן, ואפילו מצב הרוח.
התחלתי בהדר יוסף וכרגיל רצתי לכוון אסותה עשיתי מתיחות לאחר כ 2 ק"מ וחזרתי לכוון הדר יוסף ומשם המשכתי לאורך הפארק והנמל עד תל ברוך. התחלתי לרוץ בשעה 4:00 והיה חם! האוויר לא זז ולאחר כ 2 ק"מ הזעתי כאילו רצתי 20. משום מה גם הגוף לא התעורר והרגשתי בתוך סוג של חלום אפילו בק"מ ה10. לא היו הרבה רצים במסלול והצטערתי שלא לקחתי איתי מוזיקה.
תוך כדי הריצה ניקרה במוחי השאלה האם הייתי צריך לקחת איתי סוכריות אנרגיה כמו שאני עושה בריצות הארוכות מפני שסה"כ זו ריצה ארוכה בקצב מרתון. תוך כדי הריצה הרגשתי שאולי זה היה עוזר לי אבל מצד שני עשיתי כבר הרבה ריצות סביב ה20 ק"מ שלא הייתי צריך ולא השתמשתי בסוכריות. החלטתי לשאול את אלעד לאחר הריצה.
רצתי את אותו מסלול כבר מספר רב של פעמים ובאותן שעות אך היום הכל נראה לי הרבה יותר חשוך וחיכיתי לזריחה. היה רגע קטן של משבר בין הק"מ ה12 ל14 מכוון שחשבתי שאסתובב לפני תל ברוך ובסוף הייתי צריך להמשיך מעבר לתל ברוך. לשמחתי גיליתי נקודת אור בדמות הברזייה בתחילת / סוף הטיילת של תל ברוך. יש בה מים קרים וזרם חזק והיה כייף להרטיב בה את הפנים והראש. בנוסף הבנתי שבחזרה יש לי רק עוד 10 ק"מ לסיום הריצה (עברו כבר 14) שמתוכם 5 בקצב מרתון ואז 5 שחרור בקצב איטי כך שסה"כ אין עוד הרבה וחלק מזה הוא בירידה. דבר נוסף שמאד הפתיע ועודד אותי היה שבקטעים שחשבתי שאני רץ לאט עדיין השעון הראה שאני בקצב המתוכנן ואפילו מהיר יותר! זה עודד אותי מאד ובאמת עברתי את 5 הק"מ הבאים יחסית בקלות וכמובן 5 הק"מ האחרונים היו קלים.
מה שכן הרגליים כואבות לי במקומות שלא כאבו בעבר ואלו כאבים שבאים יותר מהעצמות ופחות מהשרירים אני מקווה שאני לא מפתח שברי הליכה או משהו בסגנון. בנוסף אנחנו נוסעים היום ליום כייף בירושלים ויש לנו בערב 4 שעות של סיור סליחות אני מקווה שזה לא יחמיר את המצב.
שיהיה לכולם יום טוב.