כרגיל בימי שני הייתה לי היום ריצת אינטרוולים – 2 ק"מ חימום ואז 6 פעמים 2 ק"מ ריצה בקצב 4:40-4:52 ולאחריה מנוחה של 400 מ' ובסוף 2 ק"מ שחרור סה"כ 18.4 ק"מ
עוד בדרך בחימום הרגשתי שלא יהיה קל מכוון שהיה לח וחם מאד. נזכרתי גם גם באימון הקודם שהיה דומה רק עם 5 חזרות ובו לא הצלחתי להגיע לאזור של הקצב הרצוי.
החלטתי הפעם לפתוח בקצב יחסית איטי ולהגביר בכל סיבוב. קל להגיד קצת יותר קשה לבצע.
תחילת הריצה הזכירה לי ימים עברו לפני שהתחלתי להתאמן למרתון. יצאתי מביתי ב4:30 והיה ירח מלא ענקי בשמיים. זה הזכיר לי ריצות שטח לאור ירח. רק חבל שלא היה נעים כמו בהרים ולא היו הריחות של ההרים. בקטע אחד בדרך לפארק הלאומי דווקא היה ריח טוב שהרחתי פסיפלורה בגינה של אחד הבתים.
כשהגעתי לפארק לא היה אפילו רכב אחד בחנייה של הפארק. היו אולי 2 אנשים שהלכו וכמובן עובד הניקיון של הפארק. משום מה כל הדרך לפארק שמעתי רעשים מאחוריי אולי הייתי קצת לחוץ. את האמת גם בפארק למרות שרצתי בו כבר עשרות פעמים הרגשתי שאני מעדיף שכבר תעלה השמש וארוץ באור.
משום מה היום במהלך הריצה הבחנתי שיש מלא חתולים בפארק הם כל הזמן נראו כאילו הם באיזה פעילות חשובה ומוכנים לאיזה אקשן.
את הסיבובים הראשונים עשתי יחסית לאט באזור קצב 4:59 בסיבובים הבאים הגברתי ל4:57 ובסיבוב החמישי והשישי רצתי בקצב 4:50 ו4:45 בהתאמה. הייתי צריך להלחם עם עצמי בכל סיבוב. ניסיתי למצוא כל מיני תרוצים להפסיק לרוץ או לרוץ יותר לאטןמצד שני הסברים למה כדאי להמשיך ולסיים. כך זה התנהל עד הסיבוב השלישי. בסיבוב הרביעי כבר היה יותר טובועודדתי את עצמי שיש רק עוד 2 סיבובים. בסיבוב החמישי שכנעתי את עצמי לרוץ כאילו זה הסיבוב האחרון 🙂 ובסיבב האחרון נתתי את כל מה שנשאר.
לפני הסיבוב האחרון קלטתי שמשהו בחישוב של המרחקים לא נראה לי. בחישוב מהיר הבנתי שכנראה טעיתי במנוחה או בסיבוב מה שאמר שעליי לקצר את המנוחה. הגעתי מהר לבירזייה שטתפתי פנים, הרטבתי את העורף, קיפלתי את השרוולים וטסתי לדרך.
למזלי התברר לי אחר כך שרצתי 200 מ' יותר בסיבוב המהיר ולא 200 מ' יותר במנוחה :).
הגעתי הבייתה נוטף מים אך שמח שלא ויתרתי ושעוד אימון קשה מאחורי. בדרך כלל החשבתי את האימונים בשני וחמישי ( אימון ריצה בקצב המרתון) כאימונים הקשים אך לאחר שרצתי 21 ק"מ בקצב 5:23 לרוץ 12-14 ק"מ בקצב 5:41 נראה לי לא בעיה…
בנימה אופטימית זו אני מאחר לכם יום טוב,