יום רביעי ה21.1.15. כן עבר כמעט שבוע מאז הריצה האחרונה :). היה קצת עומס בעבודה מה שהביא אותי לקום בחמש בבוקר (כן אתם קוראים נכון) ולהתחיל ריצה נוספת של 10 ק"מ.
היה קריר אבל לא נורא.

אני לא יודע אם זה בזכות הקור או המנוחה הארוכה אבל הייתה ריצה מעולה! מההתחלה הרגשתי טוב ומלא אנרגיה. לאחר כ2 ק"מ שמתי לב ששעון הריצה שלי שמכוון להתריע במידה ואני יורד מקצב מסויים לא צפצף עדיין וזה היה אחד הסימנים הראשונים  שזאת תהיה ריצה טובה מפני שבדרך כלל הוא מצפצף הרבה בתחילת הריצה עד שאני מתחמם ונכנס לקצב.

הפארק היה שומם וחשוך והזכיר קצת סצינות מפחידות מסרטי מתח. אחרי כמה דקות שמעתי צחקוקים מאחורי להפתעתי היו אלו 4 נשים דתיות שרצו בפארק. היה מחמם את הלב לראות את ההשקעה שלהן.

כשנכנסתי לחלק המיוער נזכרתי בסצינה מהסרט שתיקת הכבשים בו רואים את ג'ודי פוסטר (סוכנת ה FBI) רצה ביער בריצת אימון במסגרת ההכשרה שלה ואיך הייתי מאוכזב שעשיתי קורס אבטחה בשב"כ כשראיתי שהריצות שם הן  על כביש + דרך אפר חסרת כל יחודיות (לא כך דימיינתי את מתקני האימונים של השב"כ המהולל).

אני מאד אוהב את הפארק הלאומי. השקט שבו בבוקר, הציפורים, ברווזים, חתולים שמתרוצצים מסביב או באגם. בשקט אפשר לטעות ולחשוב שזה פארק בחו"ל.

לאורך כל הריצה הרגשתי טוב אבל רק כשיצאתי מהפארק והסתכלתי בשעון בסביבות הק"מ  ה9 הבנתי שאני ממש בקצב טוב והולך אפילו לרדת מהשעה! בעבר זה לא היה ביג דיל עבורי אבל לאחר הפציעה זה ממש השג. ברגע שהבנתי שאני בקצב טוב זה הפיח אנרגיה מחודשת ברגליים ועזר מאד לסיים את הריצה בתוצאה של 57:07 דקות!

בקיצור- חזרנו ובגדול!! מתחילים לחשוב על הרשמה לחצי מרתון תל אביב עוד חודש ושבוע!