השבוע היה שבוע יחסית קשה לכוחותינו. כאמור הילד היה חולה ואשתי חזרה מאוחר ברוב ימות השבוע כך שלא הצלחתי להביא את עצמי לרוץ עד היום. רציתי לרוץ בבוקר אבל אז ירד גשם כנ"ל בצהריים ואז בשעה 4 החלטתי אני יוצא לרוץ ויהיה מה! בכל זאת הקוראים שלי מחכים לשמוע ממני :).
אני רץ כבר דיי הרבה זמן ומכיר את השלבים של חזרה לכושר וידעתי שבסוף היא תגיע. הריצה הזאת שאתה מרגיש סוף סוף שהכול עובד ולא כואב כמעט כלום ואתה בקצב טוב והיום היא הגיעה!
החלטתי לבדוק האם אני מסוגל לרוץ 10 ק"מ. מרחק שבעבר היה קטן עליי אבל בגלל הקיץ/ עצלנות/הפציעה (בחרו מה שנראה לכם) מזמן לא רצתי. כרגיל בהתחלה העסק קצת חרק אבל בהמשך ההרגשה הייתה ממש טובה, הקצב נראה לי טוב, הנשימה הייתה טובה ולא היו כאבים חריגים. אני חושב שאפילו הנעליים "נשברו" סוף סוף. אמנם הרגשתי קצת משונה כי הייתי צמא אבל מצד שני רציתי להשתין, היו רגעים שהיה לי חם ורגעים שהיה קר. אבל ברגע שהבנתי שהנה אני הולך לסיים 10 ק"מ הרגשתי כל כך טוב שכל הרגעים הקשים של השבוע נעלמו. לסיכום רצתי 10.25 ק"מ בקצב 6 דקות לק"מ (קצת איטי) אבל מספיק בשלב זה.
מקווה שנמשיך בדרך הזאת ויהיו רק פוסטים שמחים. שבת שלום לכולם!
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.