אחרי יומיים בבית עם ילד חולה הצלחתי להתקין את הבלוג והוא כבר באוויר . אמנם עדיין לא מוכן לגמרי כמו שאני רוצה אבל זאת הזדמנות גם ללמוד על מערכת הניהול שכבר מזמן רציתי לעבוד איתה.

סבתי הפולנייה כל הזמן אומרת "ילדים קטנים -צרות קטנות ילדים גדולים -צרות גדולות". יש בזה משהו אך יש גם יתרון לזה שהילד כבר בן 10 ואפשר להשאיר אותו שעה לבד בבית עם נייד צמוד ולצאת לרוץ. השעה הייתה שעת אחר הצהריים אחרי יום שטוף שמש יצאתי לרוץ ומיד הבנתי ששער קצוץ זה יפה אך לא ממש מגן על הפדחת מפני הקור. (ואני עוד התלבטתי עם לרוץ עם מכנסיים קצרות…) בהמשך לריצה הקודמת נראה לי שבגילי צריך לחכות קצת יותר משעתיים וחצי אחרי הארוחה כדי לרוץ או שאני פשוט לא טיפוס של ריצות אחר הצהריים (רוב הזמן אני רץ מוקדם בבוקר).

אחרי הכבדות של ההתחלה התחלתי להתחמם והאצתי קצת בעיקר לאחר שנזכרתי בחתיכת הפיצה הקטנה שגנבתי לילדים אתמול בערב. לשם שינוי החלטתי להקדים את תכנית האימונים והוספתי עוד ק"מ לריצה. כמעט ונשברתי כאשר התחלתי את ההקפה האחרונה של הפארק  ואז התחלתי לחשוב על מישהו שחייב לי כסף ואיך אבקש ממנו לשלם לי. פתאום שמתי לב שההקפה כמעט ונגמרה. בפעם הבאה אכין רשימה של כל מי שחייב לי כסף ואז אולי הריצה תעבור מהר יותר. לסיכום רצתי 9.25 ק"מ בקצב 5.50 דק' לק"מ – קצב לא רע. דלי קרח הנה אני בא! נתראה בריצה הבאה!