היום יצאתי לריצת שחרור קלילה של 13 ק"מ. בתחילה חשבתי שלא יהיה מה לכתוב עליה אבל מסתבר שגם בריצה כזאת קורים דברים.
ראשית אחרי נזיפה מאלעד המאמן שאני לא מקפיד על המהירויות בריצות הפעם הייתי נחוש להקפיד על הקצב והייתי מרוכז מאד בשעון ואכן עמדתי בזמנים בצורה מצויינת!
אחד הדברים שילדים תמיד כשואלים שהם לומדים שעון הוא למה שעה היא 60 דקות ולא 100? זאת שאלה שלא התעמקתי בה בעבר אבל היא שאלה טובה. לאחרונה אני שם לב שבגלל שאני כל הזמן מסתכל בשעון אני מתחיל קצת להתבלבל וכשיש לדוגמא מרחק של 5.58 ק"מ בשעון אני אומר לעצמי " מעולה רק עוד 20 מטר" שזה למעשה עוד 420 מ' (עד לק"מ). צרך לבדוק את הסוגיה של שעות.
במהלך הריצה עברתי ליד כפר המכביה בה פועל מרכז ספורט (קאנטרי קלאב) וראיתי שנכנס לחנייה פקח של העירייה. לא הבנתי מה יש לו לחפש שם אבל אז שמתי לב שכל החנייה צבועה בכחול לבן- כלומר צריכים לשלם על החנייה כשבאים לבריכה או לחדר הכושר.
תוך כדי ריצה הגוף מתחמם ושמתי לב שהראש מתחמם מאד אז אני משתמש בחולצה להרטיב את האוזניים והפנים וזה מקרר אותי טיפה. זה מצחיר שבחורף אי משתמש בחולצה כדי ליבש את הפנים ובקיץ כדי להרטיב את הפנים.
היום היה לח מאד ולמרות שהקצב היה קל מאד סיימתי את הריצה נוטף זיעה. בסיום הריצה סחטתי את החולצה שהיתה רטובה כאילו יצאה מכביסה ולא לפני כביסה.
נקווה שתהיה קצת הקלה בחום. יום טוב!