היום עשיתי ריצת איטרוולים. רצתי 6 סטים של 1 ק"מ בקצב 4:40 ואז 40 מ' ריצה קלה. לפני כן רצתי 2 ק"מ חיצום ולאחר מכן 2 ק"מ שחרור- סה"כ 12.400 ק"מ.
הריצה הזאת אמורה לעזור ולשפר את המהירות וגם להרגיל את הגוף לכך שקשה ויש חומצת חלב בשרירים עדיין אפשר לרוץ זה טוב בעיקר לסוף המרתון שהגוף עייף.
הק"מ הראשון היה קל ואפילו לא הייתי בטוח שרצתי את כל המרחק וגם בריצה הקלה הרגשתי התאוששות כמעט מלאה וזה מראה על כושר טוב. הסט השני היה בסדר ומהסט השלישי היה קצת יותר קשה והייתי צריך לעודד את עצמי אבל עמדתי בזה בכבוד. שוב נתקלתי בתופעה של השקייה של השבילים והרצים בפארק. אנשי הפארק לא מבינים שלהשקות את השביל לא מרחיב אותו ואם משקים את האנשיפ הם לא גדלים יותר מהר? 🙂
בסט החמישי הייתי צריל לעודד את עצמי כל הזמן. יש עוד 500 מטר עוד 400 וכדומה… כשהגעתי ל250 מ' תהיתי מה יותר מעודד להגיד עוד 250 מטר או עוד רבע ק"מ? מה אתם חושבים? כמובן שהסט האחרון היה טוב כי כבר ראיתי את הסוף.
המאמן שלי היה מאד מעודד מהתוצאות אבל חשש שאולי האימון הזה קל בשבילי ולכן מהאימון הבא נגביר קצת את המהירות. איזה כייף לי ולא ידעתי.
סה"כ היה אימון טוב ואני שמח שעמדתי בזמנים. פתיחה טובה ליום מילואים ארוך.
שיהיה יום טוב לכולם!