היום שוב עשיתי אימון שבו רצתי מרחק מסוים בקצב המרתון המיועד ואז ריצת מנוחה למרחק מסויים – היום זה היה 2 ק"מ בקצב מרתון ו1 ק"מ בקצב מנוחה כפול חמש כלומר סה"כ 15 ק"מ ובנוסף 3 ק"מ חימום ו3 ק"מ שחרור סה"כ 21 ק"מ!
אם לפני חודש הייתם אומרים לי שארוץ 21 ק"מ בסיבובים בפארק הייתי אומר שאין סיכוי אבל אני חייב להודות שזה עבר דיי מהר. בגלל שאני כל הזמן עסוק בבדיקה של הקצב והמרחק הזמן חולף מהר מאד. זה לא אומר שהיה לי קל ואפילו כמעט נשברתי בשלב מסויים. (בכל זאת רק לפניי יומיים רצתי 28 ק"מ).
החדשות הטובות הן שרצתי עם נעלי הברוקס שכזכור הייתי בלבטים לגביהן. בכוונה כתבתי הייתי מכוון שבריצה זו לא הרגשתי אותן ולמרות שהיו לי כאבים ברגליים אני לא חושב שזה בגלל הנעליים אלה בגלל העומס.
החדשות הרעות הן שיש לי כאבים חדשים ברגליים כולל ברגל ימין שעד עכשיו לא עשתה בעיות.
למרות העיסוק במדידת הזמנים והמרחקים היה לי קצת זמן לאבחנות: הפארק הלאומי הוא מקום מאד יפה וסה"כ מטופח ואם היינו נתקלים בפארק כזה באירופה היינו מאד מתלהבים מהאגם, הברווזים, הברבורים, גינת התבלינים, הדשא, הציפורים וכו… אבל בגלל שאנחנו בארץ יש סממנים מזרח תיכוניים- לפעמים כשאני עובר מתחת לעץ מסויים הציפורים מרעישות כל כך כמו להקה של ארסים קולניים :), פה ושם רואים לכלוך זרוק – אתמול שמתי לב שיש עפרונות שמפוזרים כל כמה מטרים- אולי זה צורה חדשה של חגיגת סיום הלימודים??? ברור לי שכדי לשמור על המקום ירוק ויפה צריך להשקות אבל למה הרבה פעמים רואים מספר ממטרות מכוונות בדיוק לאותה נקודה (אולי רוצים ליצור עוד בריכה קטנה?), מספר ממטרות מכוונות לתוך האגם- יש שם מספיק מים. ממטרות שמשקות את השבילים – מאד מסוכן! אבל למרות הכל זאת ארצנו ואנחנו אוהבים אותה!
דבר נוסף שפתאום קלטתי -משהו שכתבתי דיי מזמן שצריך לקרות וזה ש21 ק"מ החליף את ה10 ק"מ כסמן לבדיקת מצב הריצה שלי. זה מרחק שכבר לא מפחיד אותי והפך למרחק שאני עושה יחסית בקלות!
לסיכום הייתה ריצה מאתגרת עם מרחק מכובד שעברה דיי מהר! צריך לשים לב ולהקשיב לרגליים לראות שאני לא נפצע בגלל עומס.
שיהיה יום טוב לכולם!