שבת שלום,
היום הגעתי למרחק חדש 28 ק"מ! זאת היתה ריצה חשובה והייתי אמור להתכונן אליה כראוי. לאכול ארוחת פסטה טובה! לישון טוב לא לעשות ספורט יום לפני…
לצערי לא בדיוק עשיתי זאת 🙁 אתמול בצהריים שיחקתי כדורעף חופים. בערב יצאנו לבלות, אכלתי עוף עם תפוחי אדמה ונקניקיה ושתיתי בירה. דווקא הלכתי לישון מוקדם אך בא לישון אצלנו חבר של הילדים אז היה קצת קשה.
את הריצה התחלתי יחסית לאט. ב12 ק"מ הראשונים רצה איתי ענת. היא לא הייתה במיטבה ולכן פרשה. לאחר מכן שוב רצתי לבד במשך 16 ק"מ והיה קשה!
היה חם ולח ולא הסתדרתי עם הכובע ומשקפי השמש שמצד אחד עוזרים נגד השמש ומצד שני הרגשתי שמכבידים עליי. שטפתי פנים כל מספר ק"מ וגם הרטבתי את הראש. זה עזר זמנית. הקפדתי לקחת את סוכריות האנרגיה אבל לא ממש הרגשתי שהן משפיעות. מצד שני הם מאד מתוקות ומצמיאות והעצירות לשתות מאטות וקשה לחזור לקצב לאחר מכן.
ידעתי שב20 ק"מ אני צריך להסתובב אז סחבתי עד למרחק זה. קצת קרוב ל20 ק"מ פגשתי אנשים מהקייטנה וזה עודד אותי שאני לא כל כך מאחור ואגיע בזמן לפריסה בסוף. דרבנתי את עצמי וקבעתי עם עצמי שב20 ק"מ אשתה ואקח סוכריות ואז ב24 ק"מ שוב. כשהגעתי ל20 ק"מ לא מצאתי ברזיה וזה היה קצת מבאס. מצאתי אחת קצת אחרי זה. הרטבתי טוב את הראש, שתיתי, לקחתי סוכריות ואמרתי לעצמי שקטן עליי, כבר רצתי 26 ק"מ ולא היה נורא כל כך.
מאותו רגע רצתי מק"מ לק"מ תוך כדי דרבון עצמי ועידוד. התחילו כאבים ברגליים וגם חום שבישר הופעה של שלפוחיות. כדי לדרבן את עצמי אמרתי לעצמי בכל מרחק שהוא פחות ממה שנשאר למשל 5 ק"מ הם בעצם 4 ק"מ ועוד קצת. באיזהשהו שלב שכחתי את הקצת אז 2 ק"מ לסוף חשבתי זה 1 ק"מ לסוף וכששמתי לב שטעיתי זה היה מבאס. מזל שזה קרה כל כך קרוב לסוף אחרת הייתי נשבר.
לסיכום שברתי עוד שיא מרחק ועמדתי במשימה למרות הקושי! אני מאד שמח!
המשך שבת נעימה לכלום!