השבוע נחשב שבוע "הפחתה בעומס" ולכן הריצה הארוכה של שבת הייתה "רק" 18 ק"מ. קבעתי עם חברים מהקייטנה שעמדו לרוץ 16 ק"מ שארוץ 2 ק"מ ואז אגיע בזמן שנקבע ונרוץ את ה16 הק"מ הנוספים.
התחלנו את הריצה באצטדיון הדר יוסף. כשגמרתי את החימום הם הגיעו צעקתי להם נפגש עוד 12 דקות ויצאתי לדרכי. השעה היתה 05:55 ושעת המפגש הייתה 06:08. רצתי את 2 הק"מ בקצב 6 דקות לק"מ. הגעתי לחניה בדיוק ב6:08 ולא ראיתי איש. בדקתי שוב והחניה היתה ריקה מאדם. אמרתי לעצמי טוב ארוץ ובטח אפגוש אותם בדרך.
לקייטנה יש חולצות בצבע טורקיז. מרחוק ראיתי רצים בחולצות טורקיז ורצתי לכיוונם כל פעם שהגעתי לרץ והתברר שהוא לא משלנו. זה היה דיי מבאס אז החלטתי לשחרר. הכי נורא זה לרוץ לבד למרות שאתה חלק מקבוצה. 🙁
לקראת חצי הריצה התחלתי לפגוש אנשים מהקבוצה ולבשליש האחרון פגשתי את ענת שרצה איתי את שתי הריצות האחרונות שלי. היא הצטרפה אליי, מצב הרוח השתפר והריצה הפכה יותר קלה.
בריצה הארוכה הקודמת הרגשתי ממש מלא אנרגיה ולכן לא הקפדתי לאכול את סוכריות האנרגיה שלי כל 45 דקות גם הפעם הרגשתי טוב אבל הקפדתי לאכול את הסוכריות ולשתות מים.
סה"כ למרות הקושי הנפשי הייתה ריצה טובה!
המשך שבת שלום לכולם!