היום שוב רצתי ריצה שמורכב משני חלקים 4 ק"מ ראשונים בקצב ממש איטי (6:45 דקות לק"מ) ו4 ק"מ בקצב קצת יותר מהיר 6:30 דקות לק"מ). מפתיע אותי כל פעם מחדש כמה קשה לרוץ בקצבים האלו. זה נראה כאילו זה קל- פשוט לשחרר ולא להתאמץ. מסתבר שכאשר אני חושב הגוף שלי רץ יותר מהר מאשר כשאני מודע למה שקורה.
בחלק הראשון כמעט הלכתי ובחלק השני רצתי ממש קל. היה נחמד רק חבל שחייבים להיות מרוכזים כל הזמן ואי אפשר פשוט לרוץ בכייף.
קיבלתי את נעלי הברוקס שבניתי עליהן הרבה מכוון שהן היו ההמלצה הראשונה של אלעד. הן פחות מרככות מהאסיקס ואפילו כאבו לי קצת הרגליים כשרצתי איתן. אני מקווה שלא אצטרך לבחור נעליים אחרות במקומן. ין לי כח להתעסק עם כל ההחזרות ו/או מכירה שלהן כיד 2 ומציאת נעליים אחרות במקומן.
אולי צריך פשוט לתת להן זמן ואז אתרגל אליהן.
לא נורא. קשה באימונים קל במרתון.
נתראה בקרוב- ביי