היום רצתי 16 ק"מ. מתוכם 3 ק"מ חימום בהתחלה, 3 ק"מ שחרור בסוף ובאמצע 10 ק"מ בקצב המרתון. מעכשיו כל הריצות יהיו בקצב המרתון כדי שאתרגל לקצב ואוכל להרגיש אותו ללא צורך להסתכל בשעון כל הזמן. (כמובן שבשלב זה אני אומור להרגיש כבר אבל בגלל השיפור בכושר יש צורך לחדד את ההרגשה מידי פעם).
בדרך כלל רצתי את ריצות הטמפו בגני יהושוע כדי לרוץ הלוך וחזור בלי סיבובים. היום בשל המרחק הקצר יחסית וכדי לישון עוד 45 דקות רצתי מביתי לפארק הלאומי. היתרון הנוסף בריצה בפארק הוא שיש עליות שיכולות לדמות את הגשרים באמסטרדם.
עוד בריצת החימום שמתי לב שהיום הרגליים פחות כבדות למרות איזה כאב חדש בברך שמאל שנעלם אחר כך. הגעתי לפארק וניגשתי לבצע חימום לשרירים. עשיתי זאת באזור של מכשירי כושר שחשבתי שיהיה שם קצת אור אבל כנראה חוסכים בחשמל.
התחלתי בריצה בקצב מרתון. ק"מ ראשון עובר בקלילות ואפילו צריך להאט כדי לעמוד בקצב ולא לרוץ מהר מידי. ק"מ שני דיי דומה. מתחיל להתרגש או לחשוש ששוב השעון מזייף.. לבסוף קולט שכנראה אני בכושר וטוב וכך מתחילתה ועד סופה של הריצה לאורך כל 10 הק"מ הרגשתי שהקצב הזה הוא קצב קל עבורי ואני יכול לרוץ מהר יותר! זה סימן ממש מעודד. אני מקווה שארגיש כך גם לאורך 42.2 הק"מ באמסטרדם 🙂
דווקא 3 הק"מ האחרונים (השחרור) היו לי קשים יותר… מוזר.
להפתעתי לא נרשמו כל ארועים מיוחדים היום בריצה- אולי השעות שעברו מהבוקר (עכשיו 17:00) ורצף הפיגועים שהיו היום משכיחים ממני דברים שקרו בבוקר 🙁
היום אני הולך לטיפול אחרון אצל רם מקווה שיצליח לשחרר את צד ימין שלי שקצת תפוס עדיין. לאחר מכן אני הולך להרצאה על המסלול באמסטרדם ואיך להתכונן מבחינה אופרטיבית לריצה- מקווה שיהיה מועיל.
יאללה נקווה לבשורות טובות בימים הקרובים!