"שבת בבוקר יום יפה אמא שותה עוד כוס קפה ואבא הולך לרוץ… " יצאתי לרוץ עם חששות מפני שרק לפני יומיים רצתי 12 ק"מ וחששתי שלא נתתי לגוף מספיק מנוחה. בתחילת הריצה הגוף קצת חרק אבל אחרי ק"מ 1 בלבד כבר הרגשתי ממש טוב והכל זרם.

אני חושב שכבר הזכרתי בעבר שאני רץ מרמת אפעל לפארק הלאומי ברמת גן ובדרך יש מספר מעברי חציה. הבוקר בזמן הריצה הכבישים היו דיי שוממים. כשהגעתי למעבר החצייה הקרוב אלינו במחלף אלוף שדה עמד רכב בדיוק על מעבר החצייה. מאחוריו ומצדדיו לא היו רכבים כך שאם היה רוצה יכל לנסוע לאחור 2 מטר ולהשאיר את מעבר החצייה פנוי. צעקתי לו "טוב שלא עמדת על מעבר החצייה" והוא בתגובה סימן לי "סע, סע" עם הידיים. אם הייתי בטוח שלא אפול הייתי קופץ ורץ לו על מכסה המנוע שילמד.

בהמשך הדרך רצתי על דרך אלוף שדה עד לפנייה לכיוון הספארי. באמצע המדרכה היה מונח סלע! לא אבן, לא אבן גדולה, סלע גדול! הסתכלתי סביב מהיכן יכל להגיע אבל ראיתי רק צמחיה. ריצה משונה כבר אמרתי…

הריצה בפארק היתה נחמדה. כרגיל שוב נדהמתי מכמות הרכבים בחנייה והאנשים שעושים כושר ואפילו ראיתי בחורה דתיה שביצעה הליכה. מאד סיקרן אותי לדעת האם זה "חוקי" אבל במחשבה שנייה דיי ברור שמותר ללכת בשבת השאלה רק האם מותר ללכת הליכה "ספורטיבית".

בדרך חזרה לכוון בייתי שמתי לב שעברתי כבר 10 ק"מ והזמן הוא בסביבות 57 דקות כך שידעתי שאני בקצב טוב. כק"מ לקראת סוף הריצה הרגשתי קצת עייף אז הפעלתי דמיון מודרך ודמיינתי שאני במרוץ ויש עוד ק"מ עד לסיום וזה עבד!סיימתי 13 ק"מ בקצב של 5:42 דקות לק"מ וזה טוב מבחינתי!

שתיהיה שבת שלום! נתראה בקרוב!