היום עשיתי אימון שחששתי ממנו מאד. אימון אינטרוולים ראשון מאז הפציעה. אימון לא קל 6 פעמים 2000 מ' עם 400 מ' ריצה קלה בין סיבוב לסיבוב. לפני ואחרי האימון העיקרי 2 ק"מ חימום ו 2 ק"מ שחרור. סה"כ 18.400 ק"מ
קמתי ב4:30 (חשבתי שבטייפר נחים!) לשם שינוי הפעם גם אשתי התעוררה באותה שעה. כשאני קם לרוץ ושאר בני המשפחה ישנים אני כמו פנתר – הולך על 4 בשקט עם פנס ביד ואילו אשתי מדליקה אורות, עושה קצת יותר רעש. אני מורח משחה מחממת שרירים מסריחה אשתי מדיפה ריח בושם מעולה. איזה הבדל!
יצאתי לרוץ. בשמים ירח כמעט מלא. הרגליים קצת כבדות אבל גם ב2 הריצות האחרונות היה כך בהתחלה אז זה סימן טוב. מגיע לפארק עושה חימום. מרגיש טוב שום דבר לא כואב ואז מתחיל המאבק…
האם לרוץ בכל הכוח או לא? מצד אחד הקצין בצה"ל (במיל') שקיבל משימה וחייב לעמוד בה מצד שני הפולני החרדתי שלא רוצה להפצע שבועיים וחצי לפני המרתון. מתפשרים על להתחיל לאט ולהגביר תוך כדי (מבצע סבתא פולניה…).
אינטרוול ראשון יוצא לדרך. אני קצת במתח מה יהיה עם הרגל. 500 מ' הכל בסדר, 1000 מ' הכל בסדר, 1500 איזה עקצוץ ברגל אבל לא נורא מסיים 2000 מ' ראשונים מתחת לקצב 5. ריצה קלה שוטף פנים ויוצא לאוינטרוול שני.
דיי דומה לראשון רק שהפעם הקצין צץ שוב ואומר יאללה תגביר עוד קצת אתה מרגיש טוב. מיד הפולני נותן לו מבט פולני מאוכזב והוא מתקפל. מסיים את האינטרוול באותו קצב של הראשון. יש הרגשה של משהו ברגל אבל לא נורא בכלל. שליש כבר מאחורינו!
אינטרוול שלישי יוצא לדרך. מגביר פתאום רואה שאני בקצב 4:30! מיד מרגיע את עצמי שהפולני לא יתעלף 🙂 מסיים קצת יותר מהר משני האינטרוולים הראשונים.
האינטרוול הרביעי דומה לשלישי אך עם סיומת יותר מהירה.
מאד שמח מתחיל את האינטרוול החמישי. הקצין ישר יוצא- יאללה תפסיק לוותר לעצמך תן כל מה שיש לך! איך שהוא גומר לדבר כאב חד ברגל ימין מחזיר אותו עמוק לתוכי ומכניס אותי לחרדה! הרגל הולכת להתפס! מה עושים? אני משנן לעצמי את המנטרה- זה לא יקרה היום, זה לא יקרה היום… מרים רגליים וממשיך לרוץ. מגיע לעליונת קטנה ומרגיש כאילו שאבו לי את כל הכוח מהרגליים. מה קורה פה? למזלי לאחר כל עליונת יש ירידונת אז הרגליים חזורות לעצמן. קולט שהסיבוב הולך להגמר, מגיע ל300 מ' האחרונים ומרביץ ספרינט (לא בכל הכוח). מסיים יותר מהר מהאינטרוול הרביעי!
סיבוב שישי ואחרון הוא העתק של הסיבוב החמישי רק שבספריטנט בסוף נותן הכל ומגיע ל קצב 4:45! איזה צרחה השמעתי בסוף! אני כל כך שמח שעבר בהצלחה ורוצה כבר להעלות את האימון לגרמין כדי שאלעד יראה אבל בעצם נשארו עוד 2400 מ' עד לסיום…
רץ לאיטי הבייתה שמח וטוב לב!
מחר 21 ק"מ אופניים עם הילדים – מקווה שיהיה כייף!
להתראות בקרוב!