אתמול נחתי ותוך כדי עשיתי טיפולים שונים כדי לשחרר את השריר התפוס (בשאיפה שזה רק זה). המצב השתפר מעט לכן החלטתי בעצה אחת עם אלעד לנסות לרוץ היום. התכנון להיום היה לרוץ 15 ק"מ ריצה קלה שמחולקים ל8 ק"מ בקצב 6:45 ול 7 ק"מ בקצב 6:30.

מרוב לחץ לא ישנתי טוב וקמתי לפני הזמן. לייתר בטחון מרחתי את האזור הפצוע במשחה מחממת שרירים. התלבשתי והייתי מוכן לצאת כרבע שעה לפני התכנון שלי. לפתע שמתי לב שאני בלי השעון ריצה שלי. התחלתי לחפש בבית. חיפשתי בכל המקומות שיכול להיות ולא מצאתי אותו. גם לא זכרתי שהורדתי אותו והיכן הנחתי אותו. זה עיכב אותי כרבע שעה עד שהחלטתי לצאת מהבית ללא השעון ולהשתמש באפליקציית הרצה שבה השתמשתי לפני שקניתי שעון.

התחלתי לרוץ בחשש גדול. התחלתי לאט גם כדי לבדוק מה מצב הרגל וגם כדי להתחמם. מאד הטריד אותי איפה השעון שלי וגם העובדה שאפליקצייה הראתה קצב שונה בכל צעד שעשיתי והיה ממש קשה להבין באיזה קצב אני רץ. החלטתי לרוץ לפי ההרגשה ולנסות לסיים בשעה וחצי כמתוכנן (אם אוכל לסיים בכלל).

התחלתי לרוץ והיה כאב עמום ברגל אבל לא משהו  שמשבית מריצה. אמרתי בוא נרוץ ק"מ ונראה מה קורה. זכרתי שאלעד אמר לי שבמידה וכואב להפסיק ואז נראה מה עושים. עברתי ק"מ ועוד ק"מ סה"כ באמת לא כאב (היה משהו עמום) מידי פעם היה כאבון אבל רק לשניה. למרות שהיה חם פחדתי לעצור לשטוף פנים או לשתות שהרגליים לא יתקררו שוב יתפס השריר. חיכיתי שבאיזשהו שלב השריר יתחמם וישתחרר אבל לצערי זה לא קרה וזה הדבר היחיד שכרגע מטריד אותי לגביי הפציעה.

תוך כדי ריצה ניסיתי לפענח את חידת השעון ואז הגעתי למסקנה שכנראה השארתי אותו אצל הורי בערד כשנסענו לבקר אותם ביום שני. היה עליי להתאזר בסבלנות עד השעה 9:00 כדי לדבר איתם בטלפון ולהבין האם הוא אצלם או לא. חבל שלא עליתי על זה אתמול כי אחי היה אצל הורי ויכל להביא לי את השעון.

אמנם זאת הייתה ריצה קלה אבל בשלב מסויים הרגשתי כאילו כל הגוף כואב ואני מרגיש שהבאתי את הגוף דיי קרוב לקצה שלו. כתבתי את זה בעבר שאני חושש שהגעתי לשיא שלי מוקדם מידי (בחצי המרתון) ועכשיו תגיע הירידה. אני צריך למצוא דרך לחזק את הגוף ולהחזיר לו כוחות.

לסיכום נקודת האור שהצלחתי לרוץ ללא כאבים  כמעט 15 ק"מ. נקודה מדאיגה- השריר לא השתחרר והעייפות הכללית של הגוף.

לאחר שחזרתי ודיברתי עם אלעד סיכמנו שמחר אשחה במקום לרוץ כי הריצה המתוכננת למחר היא ריצה מאתגרת. מחר בערב יש לי טפול אצל מסגיסט / פיזיוטרפיסט ספורט ואני מקווה שהוא יוכל לעזור לי.

מחשבה נוספת שעליי לזכור היא שהמטרה שלי היא לא לעשות את כל האימונים אלה לרוץ מרתון בעוד חודש באמסטרדם ולמרות שקשה לי עליי לשחרר ולא לקחת ללב שפיספסתי 2 אימונים כי עד עכשיו עשיתי כל מה שהיה צריך.

מקווה שיהיו לי בשורות טובות בקרוב.