היום הייתה לי ריצה קשה! הייתי אמור לרוץ 2 ק"מ חימום ואז 5 פעמים 2 ק"מ בקצב של 4:40 שבין מקצה למקצה 400 מ' ריצה קלה.
אתמול בערב הייתי בהרצאה על תזונה למרתון שהתארכה מעבר לצפוי ולכן גם אכלתי ארוחת ערב מאוחרת וגם לא ישנתי מספיק. בנוסף הרגליים עדיין קצת כואבות מהריצה של שבת וחם ולח מאד בחוץ.
החימום עבר בסדר למרות הלחות. המקצה הראשון עבר בסדר אבל בכל המקצים שלאחריו לא הצלחתי לעמוד בקצב. בתחילה הרגשתי כאילו אין חמצן באוויר וככול שהתקדמתי במקצים הרגשתי גם שאין לי אנרגיה בגוף / רגליים. זה היה אימון טוב כדי ללמוד איך הגוף מרגיש בסוף המרתון ועדיין ממשיכים לרוץ.
כשראיתי שאני לא מצליח לעמוד בקצב בתחילה מאד התבאסתי ואז החלטתי שארוץ הכי מהר שאני יכול ואדאג רק למרחק. וכך היה. אמנם לא עמדתי בקצב אבל הייתי יחסית קרוב ובכל המקצים ירדתי מה5 דקות לק"מ. בהתחשב בכל הנסיבות אני מרוצה!
תוך כדי ריצה היו כמה דברים מעניינים. ראשית באחד העיקולים בפארק פתאום ראיתי חבורה של חתולים ג'ינג'ים שנראה שהם השתלטו על האזור ומגינים עליו. כל פעם שעברתי באזור ראיתי את חבורת הג'ינג'ים. דבר נוסף היה תוך כדי ריצה שמתי לב שאני מסוגל לחשוב ואז אמרתי עצמי אם אתה מסוגל לחשוב זה סימן שאתה לא רץ מהר מספיק ואכן כשהגברתי לא הצלחתי לחשוב…
כשקשה לי אני כל הזמן מקווה /מנסה לראות איך אפשר לסיים את הריצה מוקדם יותר מבחינת המיקום וזה לא ממש מצליח אז הגיתי משפט: אפשר לקצר את הזמן אי אפשר לקצר את המרחק. מה דעתכם?
בקיצור לא עמדתי בקצב במדיוק אבל למדתי הרבה מהריצה ואפילו היו כמה קטעים מצחיקים.
מקווה שהחום והלחות ירגעו בהמשך השבוע ושהכוח יחזור לרגליים.
יום טוב לכולם!