בסוף השבוע הזה בילינו עם חברים בחוות הנוקדים בדרום (בין ערד למצדה). מקום מקסים במדבר שאני מאד אוהב- הרי גדלתי בערד.
תכננתי לרוץ מחוות הנוקדים למצדה ובחזרה בס"כ 20 קמ וכבר פינטזתי על הנוף המרהיב ואיזה כייף יהיה אבל כשבדקתי את הפרשי הגבהים ראיתי שזאת ירידה מאד תלולה ועלייה תלולה לא פחות. בנוסף לכך בערב שתינו קצת והמיטה לא בדיוק הייתה הכי נוחה ונתפס לי טיפה הגב אז ויתרתי לעצמי ולא רצתי.
מחוות הנוקדים נסענו למצדה שם עשינו סיור והסברנו לילדים על מה שקרה במקום. הסיור היה קצר מהמתוכנו מכוון שהתעכבנו בהגעה והיינו צריכים להגיע לחגיגת יום ההולדת ה75 של אימי במסעדה ברמת החייל. טסנו ממצדה לתל אביב (ברכב).
המסיבה התקיימה במסעדת המבורגרים ברמת החייל מכוון שזה מקום ידידותי לילדים. הגענו התנשקנו התחבקנו וקדימה לזלילה…- בכל זאת השעה הייתה כבר 2 בצהריים ולא אכלנו כלום מהבוקר.
אכלתי המבורגר טלה שהיה טעים ועסיסי, טבעות בצל, גלידה לקינוח ושתיתי בירה ביחד עם אשתי. חזרנו לביתנו בסביבות 5 בערב.
בערב קבעתי לרוץ עם גיל 2X ידידיי רצנו את המסלול פארק הלאומי – לכוון וינטר ואז ימינה לכוון דרך השלום וחזרה לפארק הלאומי. סה"כ 8 ק"מ – הרבה פחות ממה שאני אמור ותכננתי לרוץ.
סיימתי את היום עם תחושת החמצה ובכלל דווקא עכשיו שאני בדיוק צריך להכנס לשוונג ולהיות בהתלהבות לקראת המרתון אני ממש עייף ולא מוצא את הכוח לרוץ וחבל.